עֲתַלְיָה, מבית אחאב, היתה אם אחזיהו מלך יהודה. כשראתה שמת בנהּ, ״וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה״ (מלכים ב יא), ומלכה על יהודה.
יהושבע, בת המלך, הצפינה את יואש בן אחזיהו התינוק, והוא נסתר בבית ה' שש שנים בעוד עתליה מולכת (מלכים ב יא).
בשנה השביעית הקים יהוידע הכהן את יואש למלך; כששמעה עתליה את התרועה קראה ״קֶשֶׁר קָשֶׁר״, והוצאה והומתה (מלכים ב יא). בתנ״ך היא סמל הכמעט-כליון של בית דוד.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של עֲתַלְיָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.