דְּבוֹרָה, ״אִשָּׁה נְבִיאָה״, היתה שופטת את ישראל תחת תומר בין הרמה ובית אל בהר אפרים (שופטים ד). היא קראה לברק בן אבינועם לצאת למלחמה נגד יבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא.
ברק הסכים לצאת רק אם דבורה תלך עמו, והיא הסכימה, אך הודיעה שהניצחון על סיסרא יינתן ״בְּיַד אִשָּׁה״. הצבא הכנעני הובס, וסיסרא נהרג בידי יעל אשת חבר הקיני (שופטים ד).
לאחר הניצחון שרו דבורה וברק את ״שירת דבורה״, אחת השירות העתיקות בתנ״ך, המהללת את ה' ואת מתנדבי העם (שופטים ה). בעקבות ניצחונהּ ״וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה״. בתנ״ך היא מנהיגה, נביאה ומשוררת.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.