מִיכַל היתה בתו הצעירה של שאול, ״וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד״ (שמואל א יח). שאול נתנהּ לדוד לאישה בתמורה למאה ערלות פלשתים.
כששלח שאול להמית את דוד, הורידה מיכל אותו בעד החלון והצילתו, ושמה את התרפים במיטה להטעות את השליחים (שמואל א יט).
לימים, כשהעלה דוד את הארון וכרכר בכל עוז, בזתה לו מיכל בלבהּ, ובעקבות הדברים ״לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד״ (שמואל ב ו). בתנ״ך היא דמות בבית שאול הקשורה בגורל דוד.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של מִיכַל בַּת שָׁאוּל בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.