נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה שימש כמשקה למלך פרס בשושן. כששמע על מצב ירושלים ההרוסה וחומתה הפרוצה, התאבל והתפלל, וביקש מן המלך רשות לעלות ולבנות את העיר (נחמיה א-ב).
נחמיה עלה לירושלים, סקר את החומה בלילה, וארגן את העם לבנייתה, איש כנגד ביתו. אף על פי שאויבים ניסו לשבש את המלאכה, נבנתה החומה בחמישים ושניים יום (נחמיה ד, ו).
נחמיה שימש פחה ותיקן תקנות למען העם: ביטול לחץ העשירים על העניים, שמירת השבת, ותמיכה בעבודת המקדש (נחמיה ה, יג). יחד עם עזרא חיזק את קיום התורה. בתנ״ך הוא סמל המנהיגות המעשית והמסירות לבניין ירושלים.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של נְחֶמְיָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.