קיצור שולחן ערוך - סימן קנ״ו

אִשָּׁה שֶרָאֲתָה דָם מֵחַמַת תַּשְׁמִישׁ, אֲפִלוּ שֶׁלֹּא בִשְעַת תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא אַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ פַּעַם שֵנִית לְאַחַר שֶׁתִּטְהָר, אֲבָל מֵיחָשׁ חָיְשָׁא גַּם בַּחֲדָא זִמְנָא. שֶׁאִם אֵרַע לָהּ כֵּן בְּלֵיל טְבִילָה, אֲזַי כְּשֶׁתִּטְבֹּל, צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה לֵיל טְבִילָה, כִּי חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא הַטְבִילָה בְּצֵרוּף הַתַּשְׁמִישׁ, גּוֹרְמִים לָהּ לִרְאוֹת דָּם, וְשֶׁמָּא תִרְאֶה בְּלֵיל טְבִילָה שֵׁנִית בִּשְעַת תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ. אֲבָל בְּלֵיל טְבִילָה שְׁלִישִׁית, אֵין צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ, מִשּׁוּם דְּעִקַּר הַחֲשָׁשׁ הָיָה מִשּׁוּם הַטְּבִילָה. וְכֵיוָן דְּבִטְבִילָה שְׁנִיָה לֹא רָאֲתָה, תּוּ לָא חָיְשֵׁינָן. וְכֵן אִם אֵרַע לָהּ שֶׁרָאֲתָה בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל טְבִילָה, צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ בִּטְבִילָה שְׁנִיָה לֵיל שֵׁנִי וְלֹא בִטְבִילָה שְׁלִישִׁית.

וְכֵיוָן דְּאִתְיְלִיד רֵעוּתָא בְּאִשָּׁה זוֹ, לָכֵן אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעָ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁתְּשַׁמֵּשׁ פַּעַם שֵׁנִית, צְרִיכָה בְדִיקָה לִפְנֵי תַשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, לְבָרֵר אִם לֹא רָאֲתָה עוֹד מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ. וְתִזָּהֵר הָאִשָּׁה לַעֲסוֹק מִיָד בִּרְפוּאוֹת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֵרַע לָהּ שֶרָאֲתָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ אוֹ בְסָמוּךְ לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. כִּי אִם יֶאֱרַע לָהּ כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, נָפְלָה בִמְצוֹדָה גְדוֹלָה, וּבְקשִׁי גָדוֹל יִמָּצֵא לָה הֶתֵּר שֶׁתִּשָׁאֵר אֵצֶל בַּעְלָהּ.

אִשָּׁה שֶהִרְגִּישָׁה בִּשְעַת תַּשְׁמִישׁ שֶׁנִּטְמָאָה, מְחֻיֶבֶת לוֹמַר מִיָד לְבַעְלָהּ נִטְמֵאתִי, וְלֹא יִפְרושׁ אֶת עַצְמוֹ מִיָד בְּאֵבֶר חָי, כִּי גַם זֹאת הֲנָאָה הִיא לוֹ, אֶלָּא יִסְמוֹךְ עַל יָדָיו וְרַגְלָיו וְלֹא עָלֶיהָ, וְיִמָּלֵא פַחַד וּרְתֵת עַל הָעֲבֵרָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ. וּכְשֶׁיָמוּת הָאֵבֶר, יִפְרושׁ אֶת עַצְמוֹ, וְיִשְׁאַל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיּוֹרֶה לוֹ תְשׁוּבָה עַל הָעֲבֵרָה.