הר הבית הוא ההר בירושלים שעליו בנה שלמה את בית המקדש - ״בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה״. עליו עמדו ההיכל, המזבח והעזרות, ואליו עלו ישראל לרגל. הנביאים כינוהו ״הַר בֵּית ה'״ ו״הַר הַקֹּדֶשׁ״.
הנביא מיכה ניבא על חורבנו: ״צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״, ולצד זה חזה שבאחרית הימים ״יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים״. הר הבית הוא מוקד הקדושה המרכזי בתנ״ך.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
סיפורים קשורים
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את הר הבית בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.