מדרש תהילים · מזמור מ׳

למנצח קוה קויתי ה'. זה שאמר הכתוב (ישעיה כה ט) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו. אין ביד ישראל אלא קווי כדי שיגאלו בשכר קוה קויתי. וכן הוא אומר (איכה ג כה) טוב ה' לקויו. שמא תאמר (ירמיה ח כ) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. קוה אל ה'. וכתיב (תהלים לא כה) חזקו ויאמץ לבבכם. דוד שקוה לי עניתיו. לכך קוה קויתי ה':

ויעלני מבור שאון וגו'. וכי דוד ירד לבור. אלא אמר דוד כבר הייתי בדרך שארד לבור ולא הניחני. וכן הוא אומר (שם טז יא) תודיעני אורח חיים. לכך נאמר ויעלני מבור שאון. ולא עוד אלא שהעלני למרום. וכן הוא אומר ויקם על סלע רגלי. ולמה עשה לי כך בשכר הקווי. ולא רצה לא זבחים ולא עולות אלא הקווי. אמרו לו מנין אנו יודעים שעשה עמך כך. אמר להם מן השירה שאני אומר. ויתן בפי שיר חדש. וכי כל השירות ישנות הן. אלא אמר להם כבר הייתי הולך לבאר שחת והביאני אמרתי לו הואיל והביאותני תן לי רוחך. וכן הוא אומר (שם נא יד) השיבה לי ששון ישעך. שנטלה ממנו רוח הקדש. אמר לו (תחלה) אתה נותן לי רוחך. לכך נאמר שיר חדש:

יראו רבים וייראו. כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל בדוד. וכן הוא אומר (ישעיה נה ד) עד לאומים נתתיו. לכך יראו רבים וייראו. וכן הוא אומר (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים. מיד אז ישיר משה:

רבות עשית אתה ה' (אלקים) [אלקי]. שיברור לו אברהם את הגלות וכו' במזמור נ"ב. רבי יודן ור' אדי ורבי חמא בשם זקן אחד שאמר בשם רבי לוי לא היה יודע אברהם שיברור לו את הגלות אלא מהקב"ה. והוא שישראל אומר (תהלים סו יב) הרכבת אנוש לראשנו. זו הגלות. באנו באש ובמים. לגיהנם שהוא של אש ומים. אמר רבי ברכיה היה אברהם כל אותו היום עומד ודומם. אמר לו הקב"ה עד מתי אתה יושב ודומם. קטע הדא מיליא. מה את מבקש גלות התחיל הקב"ה חותך את הדבר שנאמר (בראשית טו יח) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית. הוי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. בשבילנו. שלא נשתעבד בגיהנם: