בָּבָא בָּתְרָא ד׳ · ג׳

הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, מָכַר אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִצְטְרֻבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין:

על המשנה הזו

משנה בָּבָא בָּתְרָא ד׳ ג׳, מתוך מסכת בָּבָא בָּתְרָא שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה. חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי בית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

המוכר את הבית מכר את הדלת כו':מכתשת הוא כלי שכותשין ושוחקין בו הדברים הגסים כגון מכתשת אבן וזולתה. ואצטרובל הוא עץ כעין רחים מעמידים עליו הרחים לטחון וקלת עגול מעץ שעושין סביב לרחים כדי שלא יתפזר כלום מן הדבר הנטחן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אבל לא את המפתח. כתב הר"ב דמידי דמטלטל הוא. כלומר אע"ג דקביעה כדאמרינן בגמ' דקתני מפתח דומיא דדלת. מ"מ אינה מכורה משום דאין קביעותה קביעות גמורה. ומפתח זה (שאינה) [צ"ל שהיא] קבועה כגון אותם שאנו קוראים קודאינ"טבלעז שראויות לכל פתח ופתח. אבל מכתשת הקבועה. היא יותר קבועה. ולפיכך היא מכורה. נ"י:

הקלת. פירש הר"ב אפרכסת וכו' לקבל הקמח וכו'. [*ובסוף פרק י"ד ממסכת כלים כתבתי שהר"ב הרכיב בכאן ב' פירושים. וכן עוד לו בזה במ"ג פרק ד' דזבים]:

מקור: ספריא · נחלת הכלל