רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ. אָמַר לָהֶם, אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי:

ומשיב. ואין צריך לומר שמשיב להם שלום אם הקדימו לו:

רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו כו': זו הרחיצה היתה במים חמין מפני שאבל אסור לרחוץ במים חמין. ופירוש אסטניס קר הגוף גזור ממלת צנת שלג ואע"פ שנכתב בסמ"ך וזה נמצא הרבה בלשונות:

רחץ. פירש הרמב"ם במים חמין וטעמו דרחץ אפי' מקצת גופו במשמע וזה אינו אסור אלא בחמין כמ"ש הר"ב במשנה ו' פרק ג' דמועד קטן. [*ואי נמי דכתב הרמב"ם במים חמין משום שהיה איסטניס ולחמין הוא שהיה צריך]:

אסטניס. פירוש הר"ב לשון צנה ממלת צנת שלג (משלי כה) ואף על פי שנכתב בסמ"ך וזה נמצא הרבה בלשונות. הרמב"ם. וטעמו ששניהם ממוצא השינים: