הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:

ומעשר שני בצפונו או בדרומו. קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:

סיטון. הוא המוכר פירות וכל דבר לח כגון דבש ושמן:

וסוג. קופה גדולה כמו שיתבאר במשנה כלים ודבר זה מבואר כולו:

הסיטון. עיין בפרק ב משנה ד מה שכתבתי שם. ומה שכתב הר"ב ומוכר לאחרים במדה גסה. מסיים הר"ש דשרי למכור דמאי כדתנן לעיל בפרק ב:

מאותו המין. לשון הר"ב דשניהם שחמתית או לבנה. עיין פרק ה דב"ב משנה ו: