כֵּלִים כ״ד · ז׳

שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת הֵן. הָאֱפִיפוֹרִין, טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וַחֲלָקָה, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ד ז׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

פנקסיות. הן כל שתי לוחות מזדווגות יהיו לסופר או לזולתן ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד וצורתו מפורסמת אצל האנשים כולן וכבר בארתיו לך בפ' ט"ז: בית קבול שעוה. מקום ישימו בו השעוה וכבר בארתיו לך בפ' י"ז: וחלקה. הוא לוח פשוט אין לו בית קיבול ולא כלי קיבול ולא תורת כלי עליו יהיה מפשוטי כלי עץ לקטנותו ולזה טהור מכלום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

[*פנקסיות פירש הר"ב כמו חנוני על פנקסו דרפ"ז דמסכת שבועות]:

האפיפורין. פירש הר"ב לוח שמניחים עליו אבק של עפר כו'. כ"כ הר"ש בשם הערוך ערך פנקס. ותמהתי דכה"ג תנן נמי אפיפורין ברפט"ז ושם פירש הר"ב וכן הר"ש כתב שם בשם הערוך. שהוא כסא של פרקים. ודקדקתי בערך אפיפורין ומצאתי דמייתי לה התם נמי הך אפיפורין דהכא ומפרש לה שהוא כורסיא קטן לפני תיבת ס"ת. גם הרמב"ם מפרש הך דהכא כי הא דלעיל שהוא כסא של פרקים ונקרא פנקס לפי שפנקס הן כל ב' לוחות מזדווגים יהיו לסופר או לזולתו ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר. ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל