רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין זֶה אֶלָּא גֶדֶר הַכֶּרֶם. וְאֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם. בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים. אֵיזֶה הוּא גָדֵר, שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְחָרִיץ, שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה:

שחרב מאמצעו. ויש גפנים כל סביבות הקרחה שהיא שש עשרה אמה על שש עשרה אמה, וכן אם הלכה הקרחת על פני רוחב הכרם שאין גפנים אלא משני צדי הקרחת:

גדר הכרם. כתב הר"ב ואפי' אין שם אלא שש אמות וכ"כ הר"ש. ולשון הרמב"ם בפ"ז ארבע אמות ומחצה:

איזהו גדר וכו'. לשון הר"ש אגב שהזכירו מפרש ליה. ואגב גדר מפרש חריץ:

ורחב ארבעה. עיין מ"ש פ"ב משנה ח ולהרמב"ם בפ"ז מהלכות כלאים ורחב ארבעה קאי נמי אגדר וכן בדברי הר"ב במשנה דלקמן: