רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12האומר מאתים ומצא מנה הכל מעשר. לפי שנאמר לקח מהם מאה והניח מאה ולא נאמר שמא הלכו אותם המאתים ואלו הם חולין אלא שנלך לחומרא:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ · י״ב
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמָצָא בְזָוִית אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. הָיָה שָׁם מָנֶה וּמָצָא מָאתַיִם, הַשְּׁאָר חֻלִּין. מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, הַכֹּל מַעֲשֵׂר:
על המשנה הזו
משנה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ י״ב, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.