מַכְשִׁירִין ב׳ · א׳

זֵעַת בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, טְהוֹרָה. זֵעַת הָאָדָם, טְהוֹרָה. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִין וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה. בָּא בְמַיִם שְׁאוּבִים וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְמֵאָה. נִסְתַּפֵּג וְאַחַר כָּךְ הִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה:

על המשנה הזו

משנה מַכְשִׁירִין ב׳ א׳, מתוך מסכת מַכְשִׁירִין שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

זיעת בתים טהורה. אינה מכשרת הזרעים לקבל טומאה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

הבתים אשר הם במקומות השפלים מן הקרקע וג"כ המערות ונקרות הצור הם עשויין להזיע ואפי' אין שם מים. והודיענו כי הזיעה ההיא אינה משקה ואפי' אם היה משקה הבית טמא הזיעה ההיא טהורה ואינה מכשרת וכן זיעת האדם אינה משקה ועל כן היא טהורה ואפילו שתה משקין לפי שאינם אותם המשקים שיצאו מגופו: וכבר ביארנו פעמים כי הבא ראשו ורובו במים שאובין טמא ופוסל את התרומה ועוד נבאר טעמו בסוף זבין ועל כן כשבא במים שאובים ונטמא כמו שזכרנו להתערבות הזיעה עם המים שאובין אשר על שטח גופו על כן כשיתנגב מן המים שאובין ואח"כ יזיע זיעתו טהורה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

זיעת בתי' בורות כו' ואפילו הן טמאים. הרמב"ם בפירושו ובחבורו פ"י מהט"א:

בורות שיחין ומערות. מפורשים בכמה דוכתים ומהן בסדר זה במשנה ד' פ"ק דמקואות:

*[בא במים שאובין כו'. כתב הר"ב אבל בא במים מחוברים כו' לא לרצון נתלשו. וכך כתב הר"ש. ונ"ל דמיירי שלא בא בתוכה לטבול דלא תקשה ממתני' דרפ"ה ועוד עיין מ"ש שם במשנה ה']:

מקור: ספריא · נחלת הכלל