נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ, כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כְּשֵׁרָה. וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פְּסוּלָה. שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת, פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קֻמְצָהּ פַּעֲמַיִם, כְּשֵׁרָה:

דבר שאין דרכו להקטיר. השיריים שדרכן לאכול ואין דרכן להקטיר:

נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כו': שלא בכלי שרת פסולה רבי שמעון מכשיר כו': דעתו של ר"א שאפי' אין שם שיריים יקטיר הקומץ ורבי יהושע אומר אם יותר מהשיריים שום דבר אז יקטיר הקומץ אבל אם אין שם כלום היא פסולה ואם אין שם מקצת מהשיריים או נטמא מקצתו אפי' ר' יהושע אומר יקטיר הקומץ ולפיכך היא כשרה ור"ש אומר שהיא כשירה ואפילו לא היתה המנחה כולה בכלי שרת ואפילו לא נתן הקומץ בכלי שרת ולמידין זה ממה שנאמר במנחה כחטאת כאשם ר"ל כמו שמתעסק במעשה החטאת בידו בלתי כלים ר"ל הקטרת אימורים כך ג"כ הקטרת הקומץ ואין הלכה כר"ש והלכה כר' יהושע:

וכמדת ר"י פסולה. כתב הר"ב והוא שלא נשתייר דבר מן השירים שלא נטמא. הכי אמר רב בגמרא. דשיורא מילתא היא ואסיקנא דה"ה לשרוף ואבוד. והאי דקאמר נטמא רישייהו נקט. ומ"ש הר"ב והלכה כר"י ובצבור מודה כדתנן בפ"ז דפסחים מ"ד דהכי פסיק התם בגמרא דף ע"ח. עיין עוד מ"ש שם במ"ז בס"ד:

רבי שמעון מכשיר. כתב הר"ב דא"ק קדש קדשים היא כחטאת כו' וכ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין וכ"כ רש"י והדין עמהם דהכי מסקינן בפ"ק דמכילתין דף י"ח ובפרק ב' דזבחים דר"ש לא סגי ליה בכהונה לחוד אלא בעי אצבע בהדי כהונה דלא כדכתבינן במ"ה פרק ז' דזבחים דאו אצבע או כהונה דהתם אליבא דרבנן. [*וע' במ"ט פ"ג דמסכת פרה]: