אֵלּוּ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם, קִשְׁרֵי הֶעָנִי, וְהַנִּימִין, וַחֲבַט שֶׁל סַנְדָּל, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁהִיא חוֹצָה, וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְאָזְנֵי הַחֵמֶת, וְאָזְנֵי הַתַּרְמוּל:

ולא מירקן. לא גמר הכנסתן. לשון ומירק אחר שחיטה על ידו, במסכת יומא [דף ל״ב]:

קשרי העני. הקשר אשר יקשרו בגדיו אם יקרעו ואשר אין כונתו להתירן וכן קשרי הנימין והם הקשרים אשר יקשרו קצוות פתילין היוצאין מן הבגד ואל ביאניס וכיוצא בהן:

וחבט של סנדל. לולאות האזנים:

תפילה של ראש בזמן שהיא חוצה. אם תהיה רחוקה מן הקציצה רוצה לומר שתהיה הלולאות אשר יבא בה רצועות התפילין כבר נתפר עליה עור עד שתתערב הקציצה עם הרצועה. ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת רוצה לומר שלא תהיה ממעדת ברצועה אבל נלחצת על המקום שלא ימעד ממנו. וכבר ביארנו פעמים שחמת הוא הנוד ותרמיל כלי עור ישאוהו הרועים: