שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, הִיא טְמֵאָה וּשְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת:

רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה. והלכה כרבי יוסי:

שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת כו': אמרו שאשה מצאתה עצמה נדה היא לבד טמאה בתנאי שתבדוק עצמה בעת רדתה מן המטה בלא עיכוב מן הזמן ותמצא עצמה טמאה ואז תולין בה ויאמר שזה הדם ממנה וכבר בארנו כונת אמרו תולות זו בזו ואמר כיצד תולות זו בזו עוברה ושאינה עוברה תולה עוברה בשאינה עוברה מניקה ושאינה מניקה תולה מניקה בשאינה מניקה זקנה ושאינו זקנה תולה זקנה בשאינה זקנה בתולה ושאינה בתולה תולה בתולה בשאינה בתולה היו שתיהן עוברות שתיהן וכו' ותהיה כל אחת מהן בתורת רואה כתם:

שלש נשים שהיו ישנות כו': בדקה אחת מהן כו': ר"מ למד דין הכתמים לטעמו בגל טמא שנתערב בשני גלים טמאים ואמר לחכמים למה לא תאמרו בגל טמא שנתערב בגלים טהורים שיהיו כולם בחזקת טומאה לעולם עד שתמצא הטומאה כמו שאמרתם בשלש נשים שנפל בהם הספק שאמרתם כי שלשתן טמאות וחכ"א כי בשלש נשים ידוע בהכרח כי אחת היא רואה הכתם אלא שאין אנו יודעין מי היא אבל בגלים האלו יתכן שהטומאה אינה שם שאכלוה חיה או שטפוה המים על כן כשיחפור עד שיגיע קרקע בתולה או עד שיגיע לסלע הותרו המקומות כולם אשר נתחפשו החפוש הזה והלכה כחכמים:

שהיו ישנות במטה אחת. ותכופות ודבוקות יחד. כדפירש הר"ב במשנה דלקמן:

בדקה אחת מהן. מיד תיכף למציאת [לה] הדם. אבל אם שהתה כדי שיעור בדיקה. דהיינו כדי שתקנח בחורין ובסדקין אין הבדיקה מועלת לטמאה. לטהר האחרות. ולא לטהורה. לטהר עצמה. מסקנת הפוסקים. ועיין במשנה דלקמן:

ותולות זו בזו. כלומר אם לא בדקה שום אחת מהן. או בדקו כולן ונמצאו טהורות. וכתב הר"ב שאם היתה האחת מעוברת כו' וכן לכל ד' נשים דדיין שעתן. ושוות הן. במשנה ג' דפ"ק. וכן תני להו בהדיא בגמ':