קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַל יַחְמוֹר זֶה מִן הַזִּיז:

וגבלית. מפרש בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:

אומר רבי יהושע להיות הקנה משוך על ארכו ודבוק לכותל אע"פ שהוא למעלה מי"ב טפחים הנה הוא יביא את הטומאה לבית בכל שהוא ואמר רבי יוחנן בן נורי שלא תהיה זו חמורה מהזיז אשר לא יביא את הטומאה כאשר היה למעלה מי"ב טפחים אלא בפותח טפח כמו שקדם והלכה כרבי יוחנן בן נורי:

רבי יוחנן בן נורי אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כריב"נ. וכ"כ הרמב"ם. והטעם פי' הכ"מ [רפי"ז מהט"מ] דמאחר דמלתא דרבנן היא פסק כמותו דמיקל: