כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִים, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִים:

עונת המעשרות. היא שעה שיתחייב במעשרות וזמנם משתנה כפי שנוי הזרעים ועוד אבאר אותו במס' מעשרות ומה שאמר וגמרן הגזבר ר"ל ונגמרו הן ביד הגזבר:

עד שלא באו וכו'. פי' הר"ב היינו מרוח וכו'. וכן כתב הר"ש ונקטו חיוב מעשרות בתבואה דבה איירינן בפרקין. אבל למאי דתנינן במתניתין פירותיו יותר מדוייק מה שכתב הרמב"ם עונת המעשרות היא שעה שיתחייב במעשרות וזמנה משתנה כפי שינוי הזרעים. ועוד אבאר אותו במסכת מעשרות. וכ"כ הר"ש והר"ב בפירוש משנה זו עצמה שהיא שנויה עוד במשנה ד' פ"ג דחלה. ופירוש מרוח בסוף פ"ק: