שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי:

האומר אין תחיית המתים מן התורה. בגמרא קאמר, וכל כך למה, תנא, הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים. ומכאן אני מוכיח שעולם הבא האמור במשנה זו אינו העולם שהנשמות מונחות בו בזמן הזה, אלא העולם של תחיית המתים כדפרישית:

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק כו': אולם זכר אלה לגודל מעלתם בחכמה ושמא יחשוב החושב כי לרוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק לכן הודיענו שיסודי האמונה נתקלקלו אצל הנזכרים ונסתפקו בקצתם ולפיכך נדחו מחיי העוה"ב: וזכר בלעם והוא אינו מישראל לפי שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב והודיעו כי בלעם מרשעי אומות העולם ואין לו חלק לעוה"ב:

ירבעם. דכתיב (מלכים א י״ג:ל״ד) ויהי בדבר הזה לחטאת בת ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה. להכחיד בעה"ז. ולהשמיד לעה"ב. גמרא דף ק"א [ע"ב]:

אחאב. דכתיב (שם כ"א) והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל. עצור בעה"ז ועזוב בעה"ב. גמרא דק"ב:

ומנשה. דכתיב ביה (מלכים ב כ״א:כ׳) ויעש הרע בעיני ה' [וגו'] כאשר עשה אחאב מלך ישראל מה אחאב אין לו חלק לעה"ב. אף מנשה אין לו חלק לעה"ב. גמרא שם:

בלעם. נתן סימן בעצמו אמר (במדבר כ״ג:י׳) תמות נפשי מות ישרים [וגו']. אם תמות נפשי מות ישרים תהא אחריתי כמוהו. ואם לאו הנני הולך לעמי. גמרא דף ק"ה. ומ"ש הר"ב ואע"ג דבלעם מאו"ה הוה וכו'. משום דקי"ל חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. עיין מ"ש במשנה י"ד פ"ג דאבות בשם הרמב"ם:

ודואג. דאמר דוד (תהילים נ״ב:ז׳) בבא דואג האדומי ויגד לשאול וגו'. גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה. גמרא דף קו:

ואחיתופל. לא אתפרש בגמרא אבל נ"ל מדכתיב (שם נ"ה) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. ודרשוהו בגמרא על דואג ואחיתופל מכלל דשוים הם. ואפשר לי עוד לדרוש דכתיב (שמואל ב י״ז:כ״ג) ויחנק וימת ויקבר וכלום היה המקרא חסר באומרו ויחנק ויקבר. מאי וימת. אלא דמית מיתה תנינא לעה"ב:

ונחזי. דכתיב (מלכים ב ח׳:ז׳) וילך*) אלישע דמשק. להיכא אזל. א"ר יוחנן שהלך להחזיר גחזי בתשובה ולא חזר. א"ל חזור בך א"ל כך מקובלני ממך החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות חשובה. מאי עביד. איכא דאמרי אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים וארץ. וא"ד שם חקק בפיה. והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך. וא"ד רבנן דחה מקמיה. שנאמר [שם ו'] ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו. מכלל דעד השתא לא הוו פיישי. [גמרא דף ק"ז ע"ב] :