כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִטָּלִים בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּכִסּוּי קַרְקַע, אֲבָל בְּכִסּוּי הַכֵּלִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָּלִים בְּשַׁבָּת:

כל כסויי כלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת כו': אין ביניהם מחלוקת כי כסוי הכלים ניטלין בין שיש להן בית אחיזה בין אין להן וכסויי קרקעות אינן ניטלין אא"כ היה להם בית אחיזה אבל המחלוקת בכלים המחוברין לקרקע ר' יוסי סבר כי אין הפרש בין מחוברין לאין מחוברין ינטלו כסוייהם ואע"פ שאין להם בית אחיזה וחכמים סוברין שהן כקרקע והלכה כחכמים והוא העיקר האמתי כי כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:

במה דברים אמורים בכיסוי קרקע. פירש הר"ב בכיסויי קרקעות ל"פ דאסור אי לית להו בית אחיזה. פירש"י דהוי כבונה אי לאו דמוכחא בית אחיזה דיליה דלמשקיל והדורי עביד: