טְהָרוֹת ו׳ · י׳

הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:

על המשנה הזו

משנה טְהָרוֹת ו׳ י׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר נתבאר בגמרת ושבת (שם) שהאיצטבא היא כרמלית ואמרנו פה רה"י לשבת רוצה לומר שהוא אינה רה"ר וכבר ביארנו תנאי כרמלית וגדרה בראש שבת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

האסטוונית. פי' הר"ב מקום צר כו' שהסוחרים יושבים שם. וכתב הרמב"ם (וז"ל כבר נתבאר בגמרא שהאיצטבא) היא כרמלית. ואמר פה רה"י לשבת ר"ל שהיא אינה רה"ר לשבת. וכך כתב הר"ב במשנה ג' פ"י דעירובין. דאיצטבא היא כרמלית:

חצר שהרבים נכנסים בזו כו'. עיין מ"ש בסוף מכילתין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל