הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעֲשֵׂר, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין לַנָּכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ. תְּרוּמַת הַנָּכְרִי מְדַמַּעַת, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:

הנכרים אע"פ שאינן חייבין במצות אם עשו מהם שום דבר יש להם קצת שכר וזהו מן העיקר שלנו וכיון שהם משתתפין עמנו בשכר מעשיהן במצות קיימין כאשר תראה והלכה כחכמים:

[*הנכרי והכותי תרומתן תרומה. פי' הר"ב אם הפרישו כו'. ומדבריהם. גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו הרמב"ם פ"ד מה"ת. כך נראה דעת הר"ב אבל יש לרש"י גם לתוס' פירושים אחרים בריש פרק ב דקדושין ועיין במשנה ט פרק ה דדמאי]:

רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו. משמע דערלה לכ"ע יש להן. דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן. כמ"ש הרמב"ם בחיבורו ר"פ עשירי מה' מעשר שני מטעם הירושלמי. וכ"כ הר"ש בסוף מסכת ערלה. וסייעתא לפי' הר"ב דסוף מס' ערלה. ותיובתא על פירושו ופירוש הרמב"ם דריש מס' ערלה. ובסוף ערלה אכתוב יותר מזה. [*וטעמו של ר' יהודה לאו משום דסבר דיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מחובותיו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות פרק רבי ישמעאל דס"ל דאין קנין כו' אלא לא קאמר ר' יהודה הכא אלא בסוריא כ"כ הר"ש והביא ברייתא לראיה אבל בפי' שהזכרתי מסיק דשמא יש לחלק בין כרם רבעי לתרומה ומעשרות דדוקא בתרומות ומעשרות מחייב משום דגנך כתיב תרי זימני ולא של נכרי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואולי אף בכרם [רבעי] קרא אשכח ודרש. עכ"ל]:

[*ור' שמעון פוטר. פירש הר"ב מחומש אבל מדמע. וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במשנה ג פ"ז]: