תְּרוּמוֹת ז׳ · ז׳

זָרַע אֶת אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר, וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה, וְחַיֶּבֶת בְּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה, מֻתָּר, וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אָסוּר:

על המשנה הזו

משנה תְּרוּמוֹת ז׳ ז׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

דבר שזרעו כלה הוא כמו תבואה וקטנית שהם כשמפזרים וזורעים אותם בארץ יפסדו הזרעים ויחזרו חוטין כמו עורקין בארץ ואותו הצמח הצומח מהם מותר ודבר שאין זרעו כלה כגון השומים והבצלים לפי שכשזורעין גרעינה של שום או של בצל יצמח מה שיצמח ותשאר הגרעינה שלימה בארץ לא תפסד צורתה כמו שהוא נראה לעין תמיד והלכה כרבי יוסי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

[*זרע את אחת מהן פטור. [כתב הר"ב] שהזורע את התרומה וכו'. כדתנן לקמן פרק ט]:

שזרעו כלה. פי' הר"ב כגון חטים ושעורים. שהם כשמפזרים וזורעים אותם בארץ יפסדו הזרעים ויחזור חוטין כמו עורקין [פירוש גידים] בארץ. הרמב"ם:

שאין זרעו כלה. פירש הר"ב כגון שום ובצלים. והכי תנן בפ"ט מ"ו לפי שכשזורעים גרעינה של שום או של בצל יצמח מה שיצמח ותשאר הגרעינה שלימה בארץ לא תפסד צורתה כמו שהוא נראה לעין תמיד. הרמב"ם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל