וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה, יַצִּיל. וְאִם לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרֵד וְתִבָּלַע, וְאַל יְבַלְּעֶנָּה בְיָדָיו:

חבית של שמן שנשפכה. מה שפירש הר"ב דנשברה בגת העליונה וכו'. דשמן ראוי' להדליק וכו'. הקשיתי לשאול לעיל ריש פרק ה דמפרש דבדמוע ירקב ולא ידליק משום דקיל כו'. וניחא לי דלעיל על פי הירושלמי כפירש הר"ש כמו שכתב שם. והכא על פי גמרא דידן. ואכתי קשיא דיוקא דדייקינן ממתני' דהכא. ועוד דברייתא שנויה בהדיא בסוף פרק קמא דפסחים חבית של שמן וכו'. ובתחתונה חולין טמאים מודה וכו' [*אלא כמסקנא דגמרא שם. דהכא מניח השמן בכלי מאוס וכו' כמו שכתבתי שם וזה הוה ליה להר"ב לפרש כאן] וצריך עיון:

ותבלע. שתבלע ותשקע בקרקע. הרמב"ם: