מחצי המזבח ולצפון כצפון. דמשמע ליה חציו לעולותיך וחציו לשלמיך. דאי סלקא דעתך כולו לעולה כשר, השתא כולו לעולה אמרת דכשר, כולו לשלמים ששחיטתן בכל מקום מיבעיא. ואידך, איצטריך, סלקא דעתך אמינא עולה דדחיק לה מקום, שלא הוכשרו לה שאר הרוחות, ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום, לפיכך הכשיר להם ראש המזבח, אבל שלמים דלא דחיק להו המקום לא הכשיר להם ראש המזבח, קמ״ל. והלכה כרבי יוסי:
חטאת העוף היתה עשייתה על קרן דרומית מערבית כו': ההגשות ר"ל [גי' יעב"ץ הגשת] המנחה לפי שנאמר בה הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח ואין נכון להיות פני המזבח ופני ה' אלא בקרן מערבית דרומית כמו שיתבאר לך כשתעיין ריבועו שציירנו בפ' שלפני זה ונקראת המנחה חטאת לפי שנאמר במנחת חוטא לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא ולפיכך סיימנו (מצות) [מקום] וחטאת העוף באותו קרן וכבר ביארנו לך בפרק ה' ששירי הדם היה שופך אל יסוד דרומי: וענין מלמעלן ומלמטן למעלה מן החוט המפסיק גובה המזבח ושיפולו כמו שזכרנו בפרק שני: וניסוך המים הוא בחג הסוכות כמו שביארנו בסוף סוכה אבל ניסוך היין הוא תמיד כמו שנבאר בתחלת מנחות וסיימנו מקום עולת העוף שהוא במזרח המזבח לפי שהוא קרוב אל מקום שפך הדשן ושם משליך מוראתו בנוצתה:
חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית. לשון הר"ב משום דמנחת חוטא כלומר דדלי דלות. והיינו דכתב ומשמע נמי וכו' דכולהו חדא קרא וחדא דרשה:
קרן דרומית מערבית. והר"ב העתיק מערבית דרומית ולא נ"מ מידי. ובמשנה ב' פ"ג דמנחות ופ"ה משנה ה' פי' שהיא בחודה של קרן ופירוש קרן דהכא עיין מ"ש במשנה ד' פרק דלעיל:
בכל מקום היתה כשירה. פי' הר"ב למליקתה וכתבו התוס' תימה דלא ילפינן נמי למליקה [ושמא] לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה. וכן פירש בקונטרס. ע"כ:
ושירי הדם. לשון הר"ב של חטאות החיצונות וכו' והרמב"ם בפ"ז מהל' מעה"ק כתב ושירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכים עליה. ועמ"ש פרק דלעיל משנה ד':
והיין. לשון הר"ב בכל יום ששם היו השיתין. עיין בפי' הר"ב מ"ט פ"ד דסוכה ומ"ג פ"ג דמדות:
ועולת העוף. עיין מ"ש במשנה דלקמן:
