זְבָחִים ז׳ · ב׳

עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה, כְּשֵׁרָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּן, פְּסוּלָה:

על המשנה הזו

משנה זְבָחִים ז׳ ב׳, מתוך מסכת זְבָחִים שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כמעשה חטאת. בהזאה ומיצוי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

עולת העוף שעשאה למעלן כמעשה עולה כו': מה שאמר ג"כ כמעשה עולה לשם עולה כשרה ואפי' שינה בסדר מליקתה וכבר זכרנו לך שכל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולפיכך (מפני) שעשה העולה לשם חטאת כשרה אבל אם עשה אותה כמעשה חטאת או במקום חטאת ר"ל למטן אינה עולה אבל תהיה אז חטאת פסולה ר"ל שהיא כמו חטאת שאירע בה פסול במעשה או במחשבה שהיא פסולה בלי ספק כמו שזכרנו לפי שאינם פסול העולה הזאת במחשבה עד שנא' כשרה ולא עלתה לבעלים אבל פסלה במעשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

כמעשה עולה לשם עולה כשירה. פירש הר"ב אע"פ ששינה במליקתה שלא הבדיל וכו'. וכ"כ הרמב"ם. ואע"פ שלא שמענו לראב"ש אלא דאמר שמעתי שמבדילין בחטאת. אבל בעולה לא אמר ששמע שאם לא הבדיל כשירה. מ"מ י"ל דעיקר פסולא לא אשכחן בקרא אלא בחטאת. וכמ"ש במשנה ו' פרק דלעיל בשם התוספות. והלכך בהבדלה ליכא פסולא כלל בחטאת. ואע"ג דלית בה מצוה שלא להבדיל לראב"ש אבל בעולה מצוה להבדיל. אפ"ה כיון דבהבדלה לא אשכחן פיסול בחטאת לית לן למיפסל נמי בעולה אלא דמצוה היא להבדיל ואם לא הבדיל כשירה. ומ"מ דוקא לראב"ש ודלא כסתם דבפרק דלעיל. וכבר הארכתי בזה בריש פירקין ועוד קשיא הכא דקאמרינן בגמרא דמשום דניחא לאוקמי מתניתין כר' יהושע. מש"ה דוקא ששינה במיצוי כשעשה כמעשה חטאת כו' ולא ששינה במליקה. וכמו שאכתוב בס"ד במשנה דלקמן. ואי איתא דניתניתין ראב"ש היא הא בלאו הכי שינוי דמליקתה לא פסלה:

כמעשה חטאת וכו'. עיין מה שאכתוב במשנה דלקמן:

פסולה. תמהו התוספות בס"פ דלעיל מנלן עיכובא בעולה:

עשאה למטן כו' פסולה. ואפילו מליקה בלבד שעשאה למטה נראה דפסולה. דהא ילפינן לה מקרא דמליקת עולה דוקא בראש המזבח כמ"ש בפרק דלעיל מ"ה והיינו דכתבו התוספות בס"פ דלעיל דקשה ממליקת עולה שעשאה למטה דפסולה. דהא מהקטרה ילפינן דון מינה ומינה וכי היכי דלא הקטיר למעלה כשר לא מלק למעלה נמי [יהא] כשר. ע"כ. ובריש מס' קנים כתבו די"ל דילפינן הכי כמו גבי הקטרה ששינה המקום הרי הוא כמו שלא הקטר כך מליקה כששינה מקום הוי כמי שלא מלקו ואם לא מלק פסול. ע"כ. ומיהו לסברא שכתבתי לעיל להרמב"ם והר"ב דכל שלא מצינו פסול בחטאת ליכא למיפסל בעולה. אפילו בדבר שבחטאת אין מצוה ובעולה יש מצוה. ה"נ במליקה דבחטאת בכל מקום כשירה ואין מצותה דוקא למטה. הלכך אע"ג דבעולה מצותה דוקא למעלה. אפ"ה אין לנו לפוסלה. ובלאו הכי נמי קשיא לי על דברי התוספות דמאי קשיא להו משום דון מינה ומינה. הא קיימא לן דון מינה ואוקי באתרא. כמ"ש בסוף נזיר ופ"ד דשבועות. ועיין מ"ש בפרק בתרא דמנחות מ"ה. דהתם רבנן סברי דון מינה ומינה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל