מצוה ק׳ · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא יזח החשן מעל האפוד

ספר החינוך

שלא יזח החשן מעל האפוד

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד - שֶׁלֹּא נָסִיר הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד. וְעִנְיַן חֹשֶׁן וְאֵפוֹד כְּבָר זְכַרְנוּם לְמַעְלָה, שֶׁהֵם שְׁנַיִם מִשְּׁמוֹנָה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהַחֹשֶׁן הָיָה נָתוּן כְּנֶגֶד לִבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן לְפָנָיו, וְהָאֵפוֹד מֵאַחֲרָיו מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַחֹשֶׁן שֶׁלְּפָנָיו וְהָיָה בָּאֵפוֹד מִמַּעֲשֵׂה הָאֵפוֹד בְּעַצְמוֹ כְּמִין שְׁתֵּי יָדוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ שֶׁחוֹגֵר עַצְמוֹ הַכֹּהֵן בָּהֶן וְהוּא נִקְרָא חֵשֶׁב הָאֵפוֹד. וְאוֹתוֹ חֵשֶׁב הָאֵפוֹד אַחַר שֶׁחָגַר עַצְמוֹ בּוֹ וְנָתַן הַחֹשֶׁן עַל לִבּוֹ, הָיָה עוֹמֵד תַּחַת הַחֹשֶׁן. וְצִוָּה הַכָּתוּב לִקְשֹׁר טַבָּעוֹת שֶׁהָיוּ קְבוּעוֹת בַּחֹשֶׁן עִם טַבָּעוֹת שֶׁהָיוּ קְבוּעוֹת בָּאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָתוּן הַחֹשֶׁן עַל הַחֵשֶׁב דֶּרֶךְ קְבִיעוּת וְהָדָר, שֶׁאִם לֹא יִקְשֹׁר אוֹתָם בְּאוֹתָן טַבָּעוֹת, יִהְיֶה הַחֹשֶׁן נָד וְנִבְדָּל מֵחֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְנוֹקֵשׁ עַל לוּחַ לִבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כח כח) וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד. כְּלוֹמַר, מֵעַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְתַרְגּוּמוֹ לֹא יִתְפָּרַק. וְהַמְּפָרֵק חִבּוּרוֹ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה לוֹקֶה מִלָּאו זֶה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתֵנוּ לְזַכּוֹתֵנוּ בְּהַגְדָּלַת אוֹתוֹ הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ וְלִהְיוֹת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מְכֻוָּן וְקָבוּעַ עַל מְכוֹנוֹ, בֵּין עִנְיַן כֵּלָיו שֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֵּין עִנְיַן כְּלֵי הַמְּשָׁרְתִים, כְּגוֹן מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה שֶׁהֵן מְלֻבָּשִׁים בָּהֶן בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה נָכוֹן וְשָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לֹא יֶחְסַר שׁוּם נוֹי בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבֶאֱמֶת כִּי מִנּוֹי הָעִנְיָן הוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחֹשֶׁן נָע וְנָד עַל לוּחַ לִבּוֹ אֶלָּא יַעֲמֹד שָׁם קָבוּעַ כְּמִין חֹמֶר. וְעַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ טוֹב מִזֶּה נַחְזִיק בָּזֶה.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה הַחֹשֶׁן וְהָאֵפוֹד וְסֵדֶר לְבִישָׁתָן וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמִדּוֹת (צ"ל מכות כב א).

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁלֹּא נָסִיר הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד, בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, כְּלוֹמַר, שֶׁאֶחָד אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁפֵּרַק חִבּוּרָם לוֹקֶה.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא יזח החשן מעל האפוד היא מצוה ק׳ מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.