שלא לאכל שרץ הארץ

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא מא) וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. עִם כָּל מָה שֶׁבָּא בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה קנט) מָה שֶׁיָּדַעְתִּי, אֵין צֹרֶךְ לְהַחְזִירוֹ בְּכָל אַחַת.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן הַחִלּוּק שֶׁחִלְּקוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּשְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה מִשְּׁאָר שְׁרָצִים, שֶׁהֵם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים חִפּוּשִׁית וְנָדָל וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, שֶׁאָמְרוּ, שֶׁשְּׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שִׁעוּר חִיּוּב אֲכִילָתָן כְּשִׁעוּר טֻמְאָתָן שֶׁהִיא כַּעֲדָשָׁה, וְשִׁעוּר הָאֲחֵרִים בְּכַזַּיִת, וְכָל הַשִּׁעוּרִין (עירובין ד א) הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין [י"ד סימן פד]

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת מִתּוֹלָעִים שֶׁבָּאָרֶץ בְּמֵזִיד לוֹקֶה. וְאִם אָכַל מִשְּׁמֹנָה שְׁרָצִים אֲפִלּוּ כַּעֲדָשָׁה לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר.