שלא יאכל טמא מן הקדשים

שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים - שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁיִּטְבֹּל וְיַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְאִם הוּא טָמֵא שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה עַד שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ד) בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (תזריע א ח) בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, מָה מִקְדָּשׁ הַנִּכְנָס בּוֹ בְּטֻמְאָה עָנוּשׁ כָּרֵת, אַף הָאוֹכֵל קָדָשִׁים בְּטֻמְאָה עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאָמְרִינַן בְּמַכּוֹת (יד ב) בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע, אַזְהָרָה לָאוֹכֵל, אַתָּה אוֹמֵר לָאוֹכֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ, וכו' כִּדְאִיתָא הָתָם.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה צה) לִקְבֹּעַ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ יִרְאַת הַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְלָכֵן אֵין רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּם רַק הַטְּהוֹרִים, כִּי הַטָּהֳרָה מַעֲלָה וְכָבוֹד בָּאָדָם, כַּיָּדוּעַ לְכָל מֵבִין.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים לג ב) שֶׁהַטֻּמְאָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ הִיא שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה דְּאוֹרָיְתָא שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, פֵּרוּשׁ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קכג). וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (זבחים לד א) שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל אֲכִילַת קֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירָיו כְּלוֹמַר הָאֵמוּרִין, וּכְמוֹ כֵן הוֹרוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מעילה י א) שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל אוֹ נוֹתָר אוֹ מִשּׁוּם טָמֵא עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירָיו כְּהִלְכָתָן, וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין כֵּוָן שֶׁקָּדַשׁ בַּכְּלִי חַיָּבִין עָלָיו. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּפֶרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִזְּבָחִים [הלכות פסולי המוקדשין פי"ח]

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת בְּשַׂר קֹדֶשׁ טָהוֹר, אוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ טָמֵא בְּעוֹדֶנּוּ טָמֵא טֻמְאָה דְּאוֹרָיְתָא, בְּמֵזִיד קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל, חַיָּב כָּרֵת. בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה. וְאִם אָכַל אַחַר שֶׁטָּבַל קֹדֶם שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא כַּפָּרָתוֹ כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת שֶׁצְּרִיכָה לְהָבִיא קָרְבָּן. וְכֵן כָּל הַצָּרִיךְ לְכַפָּרָה לוֹקֶה וְאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיַן כָּרֵת זֶה (ויקרא ז כ) וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַד שֶׁתִּהְיֶה כָּל טֻמְאָתוֹ עָלָיו. וְאִם הָיָה טָמֵא בְּטֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין חַיָּב כָּרֵת, אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.