שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זרים

שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים - שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת אֶל הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בְּעֵת הָעֲבוֹדָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ב) וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת. וְיַזְהִיר בְּכָאן כֹּהֵן גָּדוֹל מֵהִכָּנֵס בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה, [וְכֵן יִכָּנֵס בְּאַזְהָרָה [זוֹ] כֹּהֵן הֶדְיוֹט מֵהִכָּנֵס בַּהֵיכָל כָּל הַשָּׁנָה אֶלָּא בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה ע"פ ד"ו] וְיִהְיֶה בֵּאוּר עִנְיַן הַמְּנִיעָה לוֹמַר שֶׁכָּל כֹּהֵן לֹא יִכָּנֵס בְּמָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא רָאוּי לְהִכָּנֵס בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. וּלְשׁוֹן סִפְרָא, וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶל הַקֹּדֶשׁ לְרַבּוֹת שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת לְהַזְהִיר עַל כָּל הַבַּיִת. יָכוֹל כָּל הַבַּיִת בְּמִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, הָא כֵיצַד? אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר כָּל הַבַּיִת בְּאַזְהָרָה. וּבַגְּמָרָא מְנָחוֹת אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כז, ב) עַל הַהֵיכָל בְּאַרְבָּעִים.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁיִּקְבְּעוּ הַמְשָׁרְתִים בְּנַפְשׁוֹתָם גְּדֻלַּת הַמָּקוֹם וּמַעֲלָתוֹ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ תָּמִיד עַל פְּנֵיהֶם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כלים פ"א מ"ט) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּכְנָס אַרְבַּע פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁאִם נִכְנַס חֲמִישִׁית חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם וְכֹהֵן הֶדְיוֹט נִכְנָס בַּהֵיכָל לָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַנִּכְנָס לַהֵיכָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט כְּגוֹן שֶׁיִּכָּנֵס אֲפִילּוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹקֶה, וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת וְלֹא יָמוּת, עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמִיתָה וְעַל שְׁאָר הַבַּיִת בְּלָאו. זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם (ביאת מקדש פ"ב ה"ד) זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּלָּאו הַזֶּה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה קמט, קנ) דַּעַת הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר, שֶׁהַכְּנִיסָה בַּבַּיִת שֶׁלֹּא לָעֲבוֹדָה בְּפֵרוּעַ רֹאשׁ וּקְרוּעַ בְּגָדִים מַעֲלָה הִיא מִדִּבְרֵיהֶם, וְאִם כֵּן לְדַעְתּוֹ כָּל שֶׁנִּכְנַס לְהִשְׁתַּחֲוֹת אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ בְּמַלְקוּת כְּלָל, וְאִסּוּר זֶה דְּאַל יָבֹא יִהְיֶה בְּבִיאָה רֵיקָנִית לְגַמְרֵי, לְפִי שֶׁזֶּה זִלְזוּל לִכְבוֹד הַבַּיִת לְהִכָּנֵס בּוֹ חִנָּם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּמְנָחוֹת וּבַסִּפְרָא [הלכות ביאת מקדש פ"ב].

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בַּכֹּהֲנִים. וַאֲפִלּוּ עַכְשָׁו שֶׁלֹּא בִּזְמַן הַבַּיִת אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כח א) שֶׁמֻּזְהָרִים אָנוּ שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, וְדָרְשׁוּ הַדָּבָר מִדִּכְתִיב (שם כו לא) וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. וְלֹא אָמַר מִקְדְּשֵׁיכֶם אָשִׂים שְׁמָמָה, דְּמַשְׁמַע קְדֻשָּׁתָן עֲלֵיהֶן אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, יֵשׁ לִי לִמְנוֹת אִסּוּר זֶה בִּכְלַל אִסּוּרִין הַנּוֹהֲגִין הַיּוֹם.