מצות הנחת פאת הכרם

מִצְוַת הַנָּחַת פְּאַת הַכֶּרֶם - לְהַנִּיחַ פֵּאָה בַּכֶּרֶם, וּפֵאָה זוֹ שֶׁל כֶּרֶם הוֹצִיאָהּ הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן עוֹלֵלוֹת. כְּלוֹמַר, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ שֶׁנַּשְׁאִיר כָּל הָעוֹלֵלוֹת בַּכֶּרֶם לְפֵאָה, וְזֶהוּ דִּכְתִיב (ויקרא יט י) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם. אַחַר שֶׁזָּכַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֹלְלוֹת הַכֶּרֶם שֶׁהֵם בִּמְקוֹם פֵּאָה שֶׁבִּשְׁאָר אִילָנוֹת. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן. וּבְלָאו דִּוְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל שֶׁהוּא בְּסֵדֶר זֶה (מצוה רכא), אֶכְתֹּב עִקַּר מַחְלָקְתָּם בַּאֲרֻכָּה. וְעוֹד אֲבָאֵר שָׁם, פֵּאָה בְּכָל הָאִילָנוֹת מִנַּיִן, וְכָל עִנְיְנֵי הַמִּצְוָה כְּמִנְהָגִי, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.