שלא לעשות מעשה אוב

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב - שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב, וְלֹא נִפְנֶה אַחֲרָיו. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נִשְׁאַל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לא) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת. וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת יְדוּעָה, וְעוֹשִׂין מַעֲשִׂים יְדוּעִים, וּבְאוֹתָם הָעִנְיָנִים יִדְמֶה לָאָדָם שֶׁיִּשְׁמַע דִּבּוּר מִתַּחַת הַשֶּׁחִי שֶׁיַּעֲנֶה לוֹ בַּמֶּה שֶׁיִּשְׁאַל, זֶהוּ מִין אֶחָד מִמִּינָיו. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (קדושים ז י) אוֹב זֶה פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאִסּוּר מְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן (מצוה רמט), וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהֲבָלִים גּוֹרְמִין לוֹ לָאָדָם לְהַנִּיחַ דָּת הָאֱמֶת הָעִקָּרִית וֶאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְנֶה אַחַר הַהֶבֶל וְיַחְשֹׁב כִּי כָּל אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ יִהְיֶה עָלָיו דֶּרֶךְ מִקְרֶה, וְשֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לְהֵטִיב לְעַצְמוֹ וּלְסַלֵּק מֵעָלָיו כָּל נֶזֶק בְּאוֹתָן שְׁאֵלוֹת וְתַחְבֻּלוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לוֹ, כִּי הַכֹּל נִגְזָר מֵאֵת אֲדוֹן הָעוֹלָם, וּלְפִי מַעֲשֵׂה הַכֹּשֶׁר אוֹ הַחֵטְא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם יִתְחַדְּשׁוּ עָלָיו מַעֲשִׂים אִם טוֹב וְאִם רָע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לד יא) כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ. וְעַל זֶה רָאוּי לוֹ לָאָדָם לְהָכִין כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּלְכַוֵּן כָּל דְּרָכָיו, וְזוֹ הִיא מַחְשֶׁבֶת כָּל אָדָם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַטּוֹבִים. וְעוֹד שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי צַד עֲבוֹדָה זָרָה. פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין [הלכות עבודה זרה פ"ו].

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה הָאוֹב בְּמֵזִיד וְעֵדִים נִסְקָל, וְאִם אֵין עֵדִים וְהַתְרָאָה בְּכָרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה, וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶן בְּלָאו וְאִם כִּוֵּן מַעֲשָׂיו וְעָשָׂה כְּמַאֲמָרָן לוֹקֶה.