שלא לעשות פסל

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל - שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה צְלָמִים שֶׁיֵּעָבְדוּ, אֲפִלּוּ לֹא עֲבָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתָם, הָעֲשִׂיָּה לְבַד אֲסוּרָה, לְהַרְחִיק הַמִּכְשׁוֹל. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדוֹ אוֹ יְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. וְהַמְּצַוֶּה לַעֲשׂוֹתָהּ הוּא הַגּוֹרֵם הָעֲשִׂיָּה, זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם ז"ל. (סהמ"צ ל"ת ד) וְדַעַת הָרַמְבַּ"ן ז"ל (שם) שֶׁאֵין הָאַזְהָרָה בְּכָאן, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה צְלָמִים עַל דַּעַת לְעָבְדָם. גַּם כָּתַב, שֶׁאֵין לָנוּ לִמְנוֹת לָאו זֶה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, כִּי לֹא יַזְהִיר בָּזֶה הַכָּתוּב רַק בְּאִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּמִיתָה, וּבַעֲשִׂיַּת צְלָמִים, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עֲבָדָם אֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר אֶלָּא מַלְקוּת. וְהוּא ז"ל כָּתַב, שֶׁכָּל פָּסוּק זֶה דְּלָא יִהְיֶה לְךָ נֶחְשָׁב לְלָאו אֶחָד, יַזְהִיר שֶׁלֹּא נוֹדֶה הָאֱלֹהוּת לְזוּלָתוֹ בֵּין שֶׁיְּקַבְּלֶנּוּ לֶאֱלֹהַּ, כְּלוֹמַר שֶׁיֹּאמַר לוֹ אֵלִי אַתָּה, אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, אוֹ יַעַבְדֶנּוּ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֲסוּרוֹת, אוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. אֲבָל הַמְּנִיעָה בַּעֲשִׂיַּת הַצְּלָמִים וְקִיּוּמָם, כָּתַב הוּא דְּנָפְקָא לָן מִפָּסוּק (ויקרא יט ד) דְּאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. וְתָמֵהַּ אֲנִי עַל הָרַמְבַּ"ם ז"ל שֶׁכָּתַב שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁיַּעֲשֵׂם בְּיָדוֹ אוֹ יְצַוֶּה לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מְצַוֶּה מְשַׁלֵּחַ הוּא, וְקַיְמָא לַן מְשַׁלֵּחַ פָּטוּר.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ שֶׁהוּא לְהַרְחִיק הָאֱלִילִים (עֲבוֹדָה זָרָה).

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן הָעוֹשֶׂה צוּרוֹת, אֵי זוֹ צוּרָה אֲסוּרָה לַעֲשׂוֹת וְאֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְחִלּוּק שֶׁבֵּין בּוֹלֶטֶת לְשׁוֹקַעַת, וְדִין טַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (מג, ב) (י"ד קל"ט ק"מ קמ"א).

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה צְלָמִים הַנֶּעֱבָדִים, בְּמֵזִיד, לוֹקֶה.