שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במת

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת - שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל אֲפִלּוּ בְּמֵת מִקְּרוֹבָיו, וְכָל שֶׁכֵּן בְּכָל שְׁאָר הַמֵּתִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּמִין מִמִּינֵי הַטֻּמְאָה בֵּין בִּנְגִיעָה בֵּין בְּמַשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יא) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ לְאֵלּוּ שֶׁהֵם קְרוֹבָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹאשׁ הַפָּסוּק אָסַר עָלָיו מֵהִטַּמֵּא עַל כָּל הַנְּפָשׁוֹת, זֶהוּ טֻמְאַת בִּיאָה לְאֹהֶל הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם (מצוה רע) שֶׁהֲרֵי כָּתוּב שָׁם לֹא יָבֹא דְּמַשְׁמַע בִּיאָה בְּאֹהֶל, וְכָאן יֶאֱסֹר עָלָיו כָּל שְׁאָר מִינֵי הַטֻּמְאָה בִּכְלָל. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְגוֹ'. הוּא פֵּרוּשׁ לְרֹאשׁ הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר וְעַל כָּל נַפְשֹׁת וְגוֹ'. שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֲבָל הֵם שְׁנֵי לָאוִין לֹא יָבֹא וְלֹא יִטַּמָּא. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (אמור ב ד) חִיֵּב בְּלֹא יָבֹא וְחִיֵּב בְּלֹא יִטַּמָּא. וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בספרא שם) שֶׁחִיֵּב כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּלֹא יָבֹא וְלֹא יִטַּמָּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ, מִדִּין גְּזֵרָה שָׁוָה, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם נֶאֶסְרוּ מֵהִטַּמֵּא בַּנֶּפֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בַּגְּמָרָא. וְאָמְנָם אֵין לִמְנוֹת בְּמִנְיַן הַלָּאוִין לֹא יָבֹא וְלֹא יִטַּמָּא בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט לִשְׁנֵי לָאוִין כְּמוֹ שֶׁמָּנִינוּ אוֹתָן בְּכֹהֵן גָּדוֹל, לְפִי שֶׁבְּכֹהֵן גָּדוֹל נִכְתְּבוּ בְּפֵרוּשׁ, וּבַהֶדְיוֹט נִלְמַד הָאֶחָד בִּגְזֵרָה שָׁוָה, וּכְבָר הוֹרָה זָקֵן הוּא הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ שורש ב), שֶׁאֵין לָנוּ לִמְנוֹת בְּמִנְיַן תַּרְיָ"ג מִצְוֹת אֶלָּא הַמְּפֹרָשׁוֹת בַּכָּתוּב, אֲבָל לֹא הַנִּלְמָדוֹת בְּמִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָזוֹ, וְהוּא הַדִּין וְהוּא הַטַּעַם, כִּי כַּוָּנַת שְׁתֵּיהֶן בְּלֹא יָבֹא וּבְלֹא יִטַּמָּא עִנְיָן אֶחָד הוּא.

וּבְדִינֵי טֻמְאַת הַמֵּת, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוָה רסג קְצָת מֵהֶן.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בִּזְמַן הַבַּיִת כִּי אָז יִהְיֶה שָׁם כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן שָׁם, גַּם כֵּן נוֹהֵג אִסּוּר זֶה, וְאִם עָבַר וְנִטְמָא וַאֲפִילּוּ לִקְרוֹבָיו בְּמִין מִמִּינֵי הַטֻּמְאָה חַיָּב מַלְקוּת.