מצוה רע״ו · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא יעבד כהן בעל מום עובר

ספר החינוך

שלא יעבד כהן בעל מום עובר

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר - שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא כא) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ, כָּל רִבּוּיָא הוּא, וּמְרַבֶּה אֲפִלּוּ מוּם עוֹבֵר, כִּי בַּתְּחִלָּה יַזְהִיר עַל מוּם קָבוּעַ, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא מֻתָּר לַעֲבֹד בְּמוּם עוֹבֵר שֶׁהוּא קַל מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ הִזְהִיר גַּם עַל הָעוֹבֵר, וְהוּא הַגָּרָב וְהַיַּלֶּפֶת.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין סו ב) שֶׁאֶחָד מוּם קָבוּעַ אוֹ מוּם עוֹבֵר פּוֹסֵל הָעֲבֹדָה וְלוֹקֶה הַכֹּהֵן עָלָיו אִם עָבַד בְּמֵזִיד. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (מדות ה ד) שֶׁבֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְעִקַּר מַעֲשֵׂיהֶן בְּהַתְמָדָה שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִין הַכֹּהֲנִים בַּיֻּחֲסִין וּבַמּוּמִין, וְכָל כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא פָּסוּל בַּיֻּחֲסִין לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיוֹצֵא מִן הָעֲזָרָה, וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁלֵם וְכָשֵׁר לוֹבֵשׁ לְבָנִים וְנִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וּמִי שֶׁנִּמְצָא כָּשֵׁר בְּיִחוּסוֹ וְנִמְצָא בּוֹ מוּם יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים וּמְתַלֵּעַ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, וְחוֹלֵק בַּקֳּדָשִׁים עִם אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמַר לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל. וְיֶתֶר דִּינֵי כָּל הַמּוּמִין בִּבְכוֹרוֹת פֶּרֶק שְׁבִיעִי.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בַּכֹּהֲנִים. עָבַר וְעָבַד בְּמוּם עוֹבֵר, בְּמֵזִיד לוֹקֶה. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ ל"ת עא) לֹא יִמְנֶה זֶה הַלָּאו שֶׁל מוּם עוֹבֵר לְלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכָתַב, דְּבִכְלַל לָאו דְּמוּם קָבוּעַ הוּא, וְהוּא כְּמוֹ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַמִּצְוָה, וּכְבָר הִסְכִּימוּ הוּא וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (בסהמ"צ שורש יא) וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵין לַחְשֹׁב חֵלֶק הַמִּצְוָה מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא יעבד כהן בעל מום עובר היא מצוה רע״ו מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.