שלא יגלח הנזיר שערו

שֶׁלֹּא יְגַלַּח הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ - שֶׁלֹּא יְגַלַּח הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נְזִירוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ה) תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי לְמַטָּה בְּמִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר (מצוה שעד).

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נזיר לט, א) שֶׁאֶחָד מְגַלֵּחַ בְּתַעַר אוֹ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, אוֹ שֶׁתָּלַשׁ הַשֵּׂעָר בְּיָדוֹ כָּל זְמַן שֶׁקְּצָצָהּ מֵעִקָּרָהּ לוֹקֶה, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהִנִּיחַ מִמֶּנּוּ כְּדֵי לָכֹף רֹאשׁוֹ לְעִקָּרוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁאֵין זֶה כְּעֵין תַּעַר. הֶעֱבִיר עַל רֹאשׁוֹ סַם שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וְהִשִּׁיר אֶת שְׂעָרוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה, [אֶלָּא בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. נָזִיר שֶׁגִּלַּח כָּל רֹאשׁוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה] מִשּׁוּם הַתִּגְלַחַת אֶלָּא אַחַת, וְאִם הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל שֵׂעָר וְשֵׂעָר וְאָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ וְהוּא מְגַלֵּחַ לוֹקֶה עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נ א) נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק. כְּלוֹמַר, שֶׁחוֹפֵף שְׂעָרוֹ בְּיָדָיו וְחוֹכֵךְ בְּצִפָּרְנָיו, וְאִם נָפְלוּ שְׂעָרוֹת מִתּוֹךְ הַחֲפִיפָה וְהַפִּסְפּוּס אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, אַחַר שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהַשִּׁירוֹ, וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא נִשָּׁר מִפְּנֵי זֶה, אֲבָל לֹא סוֹרֵק בְּמַסְרֵק, לְפִי שֶׁהַמַּסְרֵק מַפִּיל וּמַשִּׁיר הַשֵּׂעָר בְּלִי סָפֵק, וְכֵן לֹא יָחֹף בַּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת הַשֵּׂעָר וַדַּאי, אֲבָל אִם עָשָׂה כֵּן אֵינוֹ לוֹקֶה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת נָזִיר.

וּלְעִנְיַן בְּמִי נוֹהֶגֶת, וּבְאֵיזֶה זְמַן, וְעֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עָלֶיהָ, הַכֹּל כְּדִין שְׁאָר מִצְוֹת הַנָּזִיר שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְבָרֵר כָּאן שֶׁאִם גִּלַּח אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת יִתְחַיֵּב מַלְקוּת עָלֶיהָ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּנָזִיר פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה מִינִין (נזיר מ, א) אָמַר רַב חִסְדָּא לִלְקוֹת בְּאַחַת לְעַכֵּב בִּשְׁתַּיִם, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְּגִלּוּחַ כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בְּרֹאשׁוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לִסְתֹּר אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא בְּרֹב רֹאשׁוֹ, כְּלוֹמַר אֵינוֹ סוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן יְמֵי נִזְרוֹ, אֶלָּא אִם גִּלַּח רֹב רֹאשׁוֹ, אֲבָל גִּלַּח מִעוּטוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל לָאו דְּתַעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ סוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים בְּכָךְ.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו נְזִירוּת וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה אָסוּר לְגַלֵּחַ אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְגִלַּח אֲפִלּוּ שְׂעָרָה אַחַת חַיָּב מַלְקוּת.