שלא לפדות בכור בהמה טהורה

שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה - שֶׁלֹּא נִפְדֶּה בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, אוּלַי יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לִפְדּוֹת גַּם כֵּן בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּבְהֵמָה אַחֶרֶת עַל כֵּן בָּאַתְנוּ הַמְּנִיעָה בָּזֶה, שֶׁלֹּא נִפְדֶּה אוֹתוֹ לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ עָבַר וּפָדָהוּ אֵינוֹ פָּדוּי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (במדבר יח יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם. בֵּאֵר הַכָּתוּב שְׁלֹשׁ הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת, שֶׁהֵן בְּחִיּוּב מִצְוַת בְּכוֹר, כִּי מִינֵי הַחַיָּה שֶׁהֵם שִׁבְעָה, אֵינָם בְּתוֹרַת בְּכוֹרוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר "בֹּא" (מצוה יח).

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת הַבְּכוֹר לְתִתּוֹ לַכֹּהֵן, כָּתַבְתִּי שָׁם. וְעִנְיַן הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִפְדּוֹתוֹ נִקְשָׁר עִמּוֹ, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בכורות א, יז) הַבְּכוֹר כְּמוֹ שֶׁאֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ כָּךְ אֵין הַכֹּהֵן יָכוֹל לְמָכְרוֹ בְּעוֹדוֹ תָּם, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד לְקָרְבָּן אֵין לַכֹּהֵן זְכוּת בּוֹ לְמָכְרוֹ. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בַּיִת, הוֹאִיל וְלַאֲכִילָה עוֹמֵד הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְמָכְרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִים, בֵּין לְכֹהֵן, בֵּין לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וַדַּאי שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוֹאִיל וְלַאֲכִילָה עוֹמֵד כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר לִכְשֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם. וּבְכוֹר בַּעַל מוּם יֵשׁ לַכֹּהֵן לְמָכְרוֹ בְּכָל זְמַן, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט, לְכָל אָדָם, וַאֲפִלּוּ לְגוֹי, דִּכְחֻלִּין גְּמוּרִין הוּא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יב טו) הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. וּמִכָּל מָקוֹם, הִזְהִירוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְמָכְרוֹ בַּשּׁוּק דֶּרֶךְ פַּרְהֶסְיָא, אֶלָּא בַּבַּיִת. יֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (פ"ה) [יו"ד סי' שו].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁהוּא נוֹהֵג בָּאָרֶץ בִּלְבַד, כְּדַעַת קְצָת הַמְּפָרְשִׁים (עי' ב"י סימן שו), בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ. וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תמורה כא, ב) מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא מַעֲשֵׂר, דְּהַיְנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה מֵבִיא צֹאן וּבָקָר. וּמִי שֶׁהֵבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ בְּכוֹר לָאָרֶץ אֵין מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִקְרַב דְּחֻלִּין גְּמוּרִין הוּא. וְהַכֹּל חַיָּבִים בְּמִצְוָה זוֹ (רמב"ם שם ה"ז) כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יט) כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּפְטְרוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מִפִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם וּפֶטֶר חֲמוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם בְּסֵדֶר זֶה (מצוה שצב), וּבְסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה (מצוה כב) חַיָּבִים הֵם בָּזוֹ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּפָדָה בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ לוֹ מַעֲשָׂיו וְאֵינוֹ פָּדוּי, אֶלָּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ הוּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה עָבַר עַל לָאו, שֶׁלְּעִנְיַן הַעֲבָרַת הַלָּאו לֹא אִכְפַּת לָן אִי אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו אוֹ לֹא, וְכִדְאִיתָא בִּתְמוּרָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ד, ב) בְּמַחְלֹקֶת אַבַּיֵּי וְרָבָא. אֲבָל אֵינוֹ לוֹקֶה, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה.