מצוה שצ״ט · תרי"ג מצוותמצות עשה

מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטמאת מת בלבד

ספר החינוך

מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטמאת מת בלבד

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבַד - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּדִינֵי מֵי נִדָּה, כְּלוֹמַר, בְּדִינֵי מֵי הַזָּיָה, דְּהַיְנוּ מַיִם חַיִּים מְעֹרָבִים בְּאֵפֶר פָּרָה, שֶׁמַּזִּין בָּהֶם עַל הַטְּמֵאִים, וּלְשׁוֹן נִדָּה כְּלוֹמַר, הַזָּיָה, מִלְּשׁוֹן זְרִיקָה, כְּמוֹ (איכה ג נג) וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. וְנִצְטַוִּינוּ בַּדִּינִים הַיְּדוּעִים בַּכָּתוּב, שֶׁמְּטַהֲרִין הַטָּמֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא וְגוֹ', וּמְטַמְּאִין הַטָּהוֹר טֻמְאָה חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא) וּמַזֶּה מֵי הַנִּדָּה וְגוֹ'. וּמָה נֹאמַר בְּמִצְוָה זוֹ וְחֻקַּת הַפָּרָה פְּלִיאָה נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרה ו, ה) שֶׁהַמַּיִם שֶׁנּוֹתְנִין עַל הָאֵפֶר, אֵין מְמַלְּאִין אוֹתָן אֶלָּא בִּכְלִי מִן הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים וּמִן הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין, וּנְתִינַת הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם הוּא הַנִּקְרָא לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קִדּוּשׁ מֵי חַטָּאת, וְהַמַּיִם שֶׁהוּא נוֹתֵן עֲלֵיהֶם הָאֵפֶר הֵם נִקְרָאִים בַּכָּתוּב מֵי נִדָּה, וְהַכֹּל כְּשֵׁרִים לְמַלֹּאת וּלְקַדֵּשׁ, (שם י, ד) חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. וְהַמִּתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת בִּשְׁעַת מִלּוּי הַמַּיִם וּבְהוֹלָכָתָן (שם ד, ד) פְּסָלָן, וְאַחַר שֶׁנָּתַן בָּהֶן הָאֵפֶר אֵין הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, כֵּן קִבַּלְנוּ הַדָּבָר. וְהַשָּׂכָר גַּם כֵּן פּוֹסֵל (בכורות כט, א) בַּקִּדּוּשׁ וּבַהַזָּיָה, כֵּיצַד? הַנּוֹטֵל שָׂכָר לְקַדֵּשׁ אוֹ לְהַזּוֹת מֵימָיו כְּמֵי מְעָרָה, וְאֶפְרוֹ כְּאֵפֶר מַקְלֶה, אֲבָל הַנּוֹטֵל שָׂכָר עַל הַמִּלּוּי אֵינוֹ פּוֹסֵל, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת פָּרָה [הלכות פרה אדומה פ"א].

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִין הַזָּאָה אִם נִטְמְאוּ בְּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ אוֹ יֹאכְלוּ הַקֳּדָשִׁים, וּמִי שֶׁעָבַר עַל זֶה וְלֹא קִבֵּל הַזָּאָה אִם צָרִיךְ לָהּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת, כִּי הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֹא יִמְנֶה בְּחֶשְׁבּוֹן הַמִּצְוֹת כָּל דִּינֵי הַטֻּמְאוֹת, וּרְאָיוֹתָיו הַחֲזָקוֹת בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹ בְּמִצְוָה צו.

(פרשת בלק אין בה מצוה)

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטמאת מת בלבד היא מצוה שצ״ט מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.