מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה

מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהַקְרִיב כָּל קָרְבָּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּחוּץ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יב יד) כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ וְגוֹ' שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ. וְכֵן הוּא בְּסִפְרֵי (כאן) אֵין לִי אֶלָּא עוֹלוֹת, שְׁאָר קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כָּל וְגוֹ' וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר עוֹלָה בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ עֲשֵׂה זֶה שֶׁזָּכַרְנוּ, וְלָאו מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּרָשָׁה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, שֶׁהִזְכִּיר עוֹלוֹתֶיךָ בְּפֵרוּשׁ, אֲבָל שְׁאָר קָדָשִׁים לֹא יְהוּ אֶלָּא בַּעֲשֵׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁם תַּעֲשֶׂה וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁבָּא לְשָׁם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּסֵדֶר זֶה בְּסָמוּךְ (מצוה תלט). וּכְלַל הָעִנְיָן שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁאָר קָדָשִׁים הַמַּקְרִיבָן בַּחוּץ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כִּי בִּהְיוֹת מָקוֹם מְיֻחָד בָּעוֹלָם לַקָּרְבָּנוֹת, וְהַהַתְמָדָה בּוֹ לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם וְנָחָה עָלָיו רְצוֹן הָאֵל, וְשֶׁפַע בִּרְכָתוֹ שׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד, וְיִהְיוּ לִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְפַּחֲדִים וּמִתְרַכְּכִים לְזָכְרוֹ, וְיָשׁוּב כָּל אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפָּיו בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ, וְאִם כָּל הַמְּקוֹמוֹת יֻכְשְׁרוּ לְהַקְרָבָה לֹא יִהְיֶה כֵּן בְּכֻלָּן, יָדוּעַ הַדָּבָר, וְזֶה נֹאמַר אֶל הַיְּלָדִים, עַד אֲשֶׁר יִגְדְּלוּ בַּחָכְמָה וְיָבִינוּ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה סוֹדוֹת נִפְלָאִים.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּלָאו תל"ט הַסָּמוּךְ כָּתוּב שֶׁבְּסֵדֶר זֶה כָּתַבְנוּ קְצָת מֵהֶן. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּסוֹף מַסֶּכֶת זְבָחִים [הלכות מעשה הקרבנות פי"ז].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, אֶרְצֶה לוֹמַר, שֶׁהָעוֹבֵר עַל זֶה אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה וְהִקְרִיב קָרְבָּן חוּץ לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁהוּא מְבַטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְעוֹבֵר עַל לָאו הַבָּא עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּסֵדֶר זֶה (מצוה תלט), אֲבָל אֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ חִיּוּב לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עַכְשָׁו שֶׁהוּא חָרֵב, זֶה דָּבָר בָּרוּר הוּא.