שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלַיִם - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר (פרוש שמן) חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' וְיִצְהָרֶךָ. כָּל עִנְיַן הַיִּצְהָר כְּעִנְיַן הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ. וְשִׁעוּר אֲכִילַת הַשֶּׁמֶן לְחַיֵּב עָלָיו הוּא בְּכַזַּיִת, לְפִי מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי יִשְׁמְרוֹ אֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, לַאֲכִילָה הוּא עוֹמֵד לְכָל בְּנֵי אָדָם, וְאִם יָדַעְנוּ כִּי מִקְצָת מִן הַיִּשְׁמְעֵאלִים יִשְׁתּוּהוּ, בָּטְלָה דַּעְתָּם אֵצֶל כָּל בְּנֵי אָדָם.

וְאַל תַּחְשֹׁב לוֹמַר, שֶׁזֶּה הַלָּאו דְּלֹא תוּכַל שֶׁיִּהְיֶה לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, שֶׁכָּל עִנְיָן וְעִנְיָן הוּא לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (צ"ל כריתות ד ב), אָכַל מַעְשַׂר דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְקָא פָּרֵיךְ הָתָם וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת? וּמַהְדַּר לֵיהּ קְרָא יְתֵירָא הוּא, מִכְּדִי כְּתִיב וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, לִכְתֹּב רַחֲמָנָא לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל אוֹתָם בִּשְׁעָרֶיךָ, פָּרְשִׁינְהוּ כֻּלְּהוּ הָכָא לָמָּה לִי? שְׁמַע מִנַּהּ לְיַחוֹדֵי לְהוּ לָאו לְכָל חַד וְחַד (מכות יח, א). וְזֶה הַכָּתוּב שֶׁל וְאָכַלְתָּ הוּא בְּסוֹף סֵדֶר זֶה.

וּמָה שֶׁהִזְכִּיר בְּמִקְרָא זֶה וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם לַכֹּהֲנִים, בְּסִפְרֵי נִדְרָשׁ כִּי בָּא לְהַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לַבְּכוֹר וְכוּ'.