שלא לאכל קדשי הקדשים חוץ לעזרה

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים חוּץ לַקְּלָעִים. וּפֵרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה, שֶׁאִסּוּר זֶה, הוּא בִּכְלַל (דברים יב יז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יז, א) לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹכֵל חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים, שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּכְמוֹ כֵן אוֹכֵל קָדָשִׁים קַלִּים חוּץ לַחוֹמָה בִּכְלַל אִסּוּר זֶה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּגְּמָרָא מַכּוֹת (שם), שֶׁאָמְרוּ שָׁם, שֶׁכָּל הָאוֹכֵל דָּבָר חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ קָרֵינָא בֵּהּ, וְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָזֶה הַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁגַּם זֶה בִּכְלָל.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לֶאֱכֹל כָּל קָרְבָּן בְּמָקוֹם מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם אוֹכְלָיו עַל הַכַּפָּרָה שֶׁנֶּאֱכָלִין בִּשְׁבִילָהּ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נט, ב) כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְאִלּוּ יֹאכְלוּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים יַסִּיחוּ כַּוָּנָתָם מִן הָעִנְיָן, יָדוּעַ דָּבָר זֶה וּבָרוּר.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בִּזְבָחִים [הלכות מעשה הקרבנות פי"א].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּקְדִּישׁ הַיּוֹם חַטָּאת וְאָשָׁם וְעָבְרוּ וְאָכְלוּ מֵהֶם אֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים כַּזַּיִת חַיָּבִין מַלְקוּת מִזֶּה הַלָּאו, מִלְּבַד הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּנֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ (עי' קידושין נז ב).