שלא להקים מצבה

שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה - שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה בְּשׁוּם מָקוֹם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טז כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְיָ אֱלֹהֶיךָ. וְעִנְיַן הַמַּצֵּבָה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (ע"ז פ"ו ה"ו), שֶׁהוּא בִּנְיָן גָּבוֹהַּ שֶׁל אֲבָנִים אוֹ שֶׁל עָפָר, שֶׁהָיָה מִנְהַג הָעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה לִבְנוֹת וּלְהִתְקַבֵּץ עָלָיו לַעֲבֹדָתָם הָרָעָה, וְלָכֵן הִרְחִיקָנוּ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה כָּמוֹהוּ אֲנַחְנוּ, וַאֲפִלּוּ לַעֲבֹד עָלָיו הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי לְהַרְחִיק וּלְהַשְׁכִּיחַ כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּין עֵינֵינוּ וּמִמַּחְשַׁבְתֵּנוּ, כְּטַעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ בִּנְטִיעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ עַל דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאֵין בִּכְלַל אִסּוּר זֶה בִּנְיַן הַמִּזְבֵּחַ, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ (שם כז ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח וְגוֹ'. אֶלָּא שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה כֵּן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת.

דִּינֵי הַמִּצְוָה קְצָרִים.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהֵקִים מַצֵּבָה עַל דַּעַת לַעֲבֹד עָלֶיהָ וַאֲפִלּוּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַיָּב מַלְקוּת.