מצות בית דין להרג בסיף המחיב

מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְּחֻיָּב - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַהֲרֹג הָעוֹבְרִים עַל קְצָת מִצְוֹת הַתּוֹרָה בְּסַיִף, וְזֶה הַדִּין נִקְרָא לְרַבּוֹתֵינוּ הֶרֶג, וְהִיא מִיתָה קַלָּה, וּמִכָּל מָקוֹם חֶנֶק קַלָּה יוֹתֵר מִמֶּנָּה. (סנהדרין מט ב) וְאֶחָד מִן הַמּוּמָתִין בְּמִיתָה זוֹ הַמַּכֶּה עַבְדּוֹ אֲפִלּוּ כְּנַעֲנִי, וְהוּא שֶׁמֵּת תַּחַת יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא כ) נָקוֹם יִנָּקֵם, וּבָא הַפֵּרוּשׁ (שם נב ב) שֶׁיֵּהָרֵג מַכֵּהוּ בְּסַיִף. כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה מו) שֶׁהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא יִמְנֶה אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין לְאַרְבַּע מִצְוֹת כְּמוֹ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, שֶׁרָצָה הָאֵל לַעֲקֹר מִתּוֹךְ אֻמָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה רֹעַ הַלֵּב וְהָאַכְזָרִיּוּת הַגְּדוֹלָה, וְעַל כֵּן צִוְּתָה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּגְבַּר עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁיַּכֶּה הַכָּאַת מָוֶת עַבְדּוֹ שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ וְאֵין לוֹ מוֹשִׁיעַ, שֶׁיּוּמַת הָעוֹשֶׂה זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶבֶד קִנְיַן כַּסְפּוֹ וְאִבֵּד אֶת מָמוֹנוֹ בְּמוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵהָרֵג אַחַר שֶׁהִגְבִּיר כַּעֲסוֹ עַל נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ, וְדִין רָאוּי וְכָשֵׁר הוּא (תהלים יט י) מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן דִּין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּבָבָא קַמָּא (צא א) (ה' סנהדרין פ' י"ד) וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא עָשָׂה בּוֹ דִּין אִם יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ בִּטֵּל עֲשֵׂה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁגּוֹרֵם תַּקָּלוֹת לִבְנֵי אָדָם.