מצוה תקס״ב · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לדרש שלמם במלחמה

ספר החינוך

שלא לדרש שלמם במלחמה

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם בַּמִּלְחָמָה - שֶׁנִּמְנַעְנוּ מֵהַשְׁלִים עִם עַמּוֹן וּמוֹאָב עַד עוֹלָם. וְהָעִנְיָן הַזֶּה הוּא שֶׁהָאֵל צִוָּנוּ כְּשֶׁנָּצוּר עַל הַמְּדִינוֹת, שֶׁנִּשְׁאַל מֵהֶם הַשָּׁלוֹם קֹדֶם הַמִּלְחָמָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר שׁוֹפְטִים בְּמִצְוַת לִקְרֹא שָׁלוֹם בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת (מצוה תקכז), וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב נִמְנַעְנוּ מֵהִתְנַהֵג עִמָּהֶם כְּמִנְהָג זֶה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג ז) לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם וְגוֹ', וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְגוֹ'. יָכוֹל אַף כָּאן? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת, מִהְיוֹתָם בְּנֵי הַנְּבָלָה עַד שֶׁאֵין רְאוּיִים לְשָׁלוֹם וְטוֹבָה, אֲבָל הָאַכְזָרִיּוּת עֲלֵיהֶם שֶׁבַח וּמַעֲלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ [הלכות מלכים פ"ו ה"ו].

דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּלוּלִים בִּפְשַׁט הַכָּתוּב וּבְמָה שֶׁהֵבֵאנוּ מִלְּשׁוֹן סִפְרֵי. וְאִסּוּר זֶה, הָיָה נוֹהֵג בִּזְכָרִים שֶׁהֵם בְּנֵי מִלְחָמָה בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָן, שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים עִם עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁהֵם בְּאִסּוּר זֶה מֵהַשְׁלִים עִמָּהֶם, אֲבָל עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהִלָּחֵם, וְגַם הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה כְּבָר אָבַד שְׁמָם בְּבִלְבּוּל סַנְחֵרִיב, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לדרש שלמם במלחמה היא מצוה תקס״ב מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.