למחות זרעו מן העולם

לִמְחוֹת זַרְעוֹ מִן הָעוֹלָם - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וּלְאַבֵּד זִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, זָכָר וּנְקֵבָה, גָּדוֹל וְקָטָן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כה יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק", שֶׁבִּכְלַל זֵכֶר הוּא הַכֹּל. וּכְבָר טָעָה בְּנִקּוּד תֵּבָה זוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהוּא יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, וְהִשְׁאִיר מֵהֶם הַנְּקֵבוֹת, לְפִי שֶׁרַבּוֹ לֹא הִשְׁגִּיחַ יָפֶה עָלָיו כְּשֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא זֶה וְנִשְׁתַּבֵּשׁ יוֹאָב וְקָרָא זָכָר בִּמְקוֹם זֵכֶר כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּבָבָא בָּתְרָא פֶּרֶק לֹא יַחְפֹּר (כא, ב).

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. קְצָרִים, וְהֵם מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מִסּוֹטָה.

וְזֹאת מִן הַמִּצְוֹת הַמּוּטָלוֹת עַל הַצִּבּוּר כֻּלָּן, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ, ב), שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ, לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, וּלְהַכְרִית זֶרַע עֲמָלֵק. וּבֶאֱמֶת כִּי גַּם עַל כָּל יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הַזְּכָרִים מוּטָל הַחִיּוּב לְהָרְגָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, אִם יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, אִם יִמָּצֵא אֶחָד מִכָּל זַרְעָם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּבָא לְיָדוֹ אֶחָד מִזֶּרַע עֲמָלֵק וְיֵשׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהָרְגוֹ וְלֹא הֲרָגוֹ, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.