מצות שביתה בשבת
ספר החינוך · המאה ה־13מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּשַׁבָּת - לִשְׁבֹּת (רמב"ם סהמ"צ עשה קנד) מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יב) וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת. כָּל עִנְיָנָהּ כָּתוּב לְמַעְלָה בַּלָּאו הַבָּא עַל זֶה. וְנִכְפְּלָה מִצְוַת שַׁבָּת עַד י"ב פְּעָמִים.
מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל