שלא לכרת ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודה זרה

שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עֲמָמִים וְכֵן לְכָל עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה - שֶׁלֹּא נִכְרֹת בְּרִית, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נַבְטִיחַ בְּאַהֲבָתֵנוּ אֶל הָעָם הָרַע הַכּוֹפְרִים שֶׁהֵם שִׁבְעָה עֲמָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהָיוּ מַחְזִיקִים בְּאַרְצֵנוּ טֶרֶם בּוֹאֵנוּ שָׁם, וְהֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וכו', שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה עִמָּהֶם שָׁלוֹם וְנַנִּיחַ אוֹתָם לַעֲבֹד הָעֲבוֹדָה זָרָה.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה וְכָל מְשַׁמְּשֶׁיהָ מִן הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הָיוּ עִקַּר ע"ז וִיסוֹדָהּ הָרִאשׁוֹן, וְעַל כֵּן נֶעֶקְרוּ מֵאַרְצָם. וְנִצְטַוִּינוּ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֵיהֶם וּלְאַבֵּד זִכְרָם לְעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם בַּתּוֹרָה (דברים ז ב) הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה בְּסֵדֶר וָאֶתְחַנַּן (מצוה תכה) וְשָׁם אַאֲרִיךְ בַּמִּצְוָה בְּעֶזְרַת הָאֵל, וְנַגִּיד סִבַּת הֱיוֹת בָּעוֹלָם הָאֻמּוֹת הָרָעוֹת לָמָּה, וְכִי מִצְוָה זוֹ בִּכְלַל הַמִּצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת. וּמִן הָאַזְהָרָה בָּהֶם נִשְׁמַע אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְכָל עוֹבְדֵי ע"ז. אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק בֵּין שִׁבְעָה עֲמָמִים לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, (גיטין מה א) שֶׁשְּׁאָר הָאֻמּוֹת אִם אֵין נִלְחָמִים עִמָּנוּ אֵין מִצְוָה עָלֵינוּ לְהָרְגָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצֵנוּ עַד שֶׁיַּעַזְבוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה עֲמָמִים נִצְטַוִּינוּ לְהָרְגָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁנּוּכַל לָהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן יַנִּיחוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָעִנְיָן לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ עִקַּר עֲבוֹדָה זָרָה וִיסוֹדָהּ הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְכָל מִי שֶׁבָּא לְיָדוֹ אֶחָד מֵהֶם וְיָכוֹל לְהָרְגוֹ בְּלֹא סַכָּנָה וְלֹא הֲרָגוֹ עוֹבֵר בְּלָאו. וְזֶה שֶׁאָמַרְנוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּשֶׁאֵין נִלְחָמִים עִמָּנוּ שֶׁלֹּא נַהַרְגֵם דַּוְקָא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִן הָאֻמּוֹת אֲבָל יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד ע"ז כְּגוֹן הַמִּינִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין מִצְוָה עָלֵינוּ לְהָרְגָם, לְפִי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, וּמוּטָב יֹאבְדוּ אֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָּם וְלֹא יִשְׂרָאֵל אֶחָד כָּשֵׁר.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָן אִם רָצוּ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּסַנְהֶדְרִין [י"ד סי' קצא]