פרקי דרבי אליעזר · פרק ה׳

בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהָיוּ הַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה (בראשית א, ט): ״יִקָּווּ הַמַּיִם״, עָלוּ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וְהֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת וְנִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְנַעֲשִׂים עֲמָקִים עַל תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַמַּיִם וְנִקְווּ לָעֲמָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י): ״וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים״, מִיָּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָבְשָׁן וְנָתַן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו וּמְדָדָם בְּשָׁעֳלוֹ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, וְעָשָׂה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גָּדֵר לְכַרְמוֹ, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הַחוֹל לִפְנֵיהֶם, חוֹזְרִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ה, כב): ״הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״.

עַד שֶׁלֹּא נִקְווּ הַמַּיִם נִבְרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וּתְהוֹמוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַתְּהוֹמוֹת אֵל שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ, שֶׁהָאָרֶץ עַל הַתְּהוֹמוֹת נִרְקַעַת כָּאֳנִיָּה שֶׁהִיא צָפָה בְּלֵב יָם, כָּךְ הָאָרֶץ מְרֻקַּעַת עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, ו): ״לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. וּפָתַח לְגַן עֵדֶן פֶּתַח בָּהּ וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כָּל מִינֵי עֵץ אִילָן עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ וְכָל מִין עֵשֶׂב וְדֶשֶׁא נָטַע מֵהֶם וּבָהֶם זַרְעָם עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, יא): ״אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ״ וְכוּ', וְעָרַךְ שֻׁלְחָן לַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): ״תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן״, וְכָל הַמַּעְיָנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת לְהַשְׁקוֹת כָּל הַבְּרִיּוֹת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עָבְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּתְהוֹם אֶחָד שֶׁהוּא אֵצֶל גֵּיהִנֹּם נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם חַמִּים תַּעֲנוּג לִבְנֵי הָאָדָם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ סִלּוֹנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת וּמַשְׁקִין אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״. הֶעָבִים מַשְׁמִיעִין אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶן לַיָּמִים, וְהַיָּמִים מַשְׁמִיעִין אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶן לַתְּהוֹמוֹת, וּתְהוֹם קוֹרֵא אֶל תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת מַיִם וְלִיתֵּן לֶעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ח): ״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ״.

וְהֶעָבִים שׁוֹאֲבִין מַיִם מִן הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קלה, ז): ״מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ״. וּבַמָּקוֹם שֶׁיִּפְקֹד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְהַמְטִיר, שָׁם מַגְשִׁימִים. מִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת וְצָמְחָה כְּאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִזְּנוּת, אֲבָל כְּשֶׁיִּרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ צִמְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְלִיתֵּן צֵידָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, פּוֹתֵחַ אוֹצְרוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ שֶׁהֵן מַיִם זְכָרִים, וּמִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת כְּכַלָּה שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִבַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, וְצָמְחָה זֶרַע שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כח, יב): ״יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם״, וּכְתִיב (ישעיהו סב, ה): ״כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ״. וּכְתִיב (ישעיהו נה, י): ״כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם״ וְכוּ'.