רמב"ם - הלכות עבודת יום הכפורים · פרק ה׳

ספר עבודה · 28 הלכות. משנה תורה לרמב"ם, בעברית מנוקדת.

הלכות עבודת יום הכפורים · פרק ה׳
הלכה א׳
כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים בַּהֵיכָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן עַל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הִקְדִּים בָּהֶן מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם:
הלכה ב׳
קְטֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַחֲפִינָה בָּעֲזָרָה צֹרֶךְ פְּנִים כַּעֲבוֹדַת פְּנִים הִיא. וְכֵן שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ קֹדֶם מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל פַּר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁחִיטָה בָּעֲזָרָה הֲרֵי דָּמוֹ נִכְנָס לְפָנִים:
הלכה ג׳
אֵיל וּשְׂעִיר הַמּוּסָפִין שֶׁעָשָׂה אוֹתָן קֹדֶם עֲבוֹדַת הַיּוֹם אֵינָן כְּלוּם:
הלכה ד׳
הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר עֲבוֹדָתוֹ. יַזֶּה מִדַּם הַפָּר כְּמִצְוָתוֹ וְאַחַר כָּךְ יָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְיִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְיַזֶּה מִדָּמוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים כְּמִצְוָתוֹ וְיִפָּסֵל הָרִאשׁוֹן. הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל עַל הַפָּרֹכֶת יַחְזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר פַּעַם שְׁנִיָּה לְאַחַר דַּם הַפָּר:
הלכה ה׳
נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַחְזֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים:
הלכה ו׳
גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְהִתְחִיל בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַזָּיוֹת שֶׁבַּהֵיכָל:
הלכה ז׳
גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְהִתְחִיל לִתֵּן עַל מִזְבַּח הַזָּהָב וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר. יָבִיא דָּם אַחֵר וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן:
הלכה ח׳
גָּמַר מַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפַּךְ הַדָּם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא דָּם אַחֵר. שֶׁשְּׁפִיכַת הַשְּׁיָרִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאִם דָּם הַפָּר הוּא שֶׁנִּשְׁפַּךְ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַמַּתָּנוֹת הֲרֵי זֶה מֵבִיא פַּר אַחֵר. וְיַחֲפֹן קְטֹרֶת פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר. וְיַקְטִיר הַקְּטֹרֶת וְאַחַר כָּךְ יָבִיא דָּמוֹ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ:
הלכה ט׳
וְאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאֵין נִשְׂרָף בְּבֵית הַדֶּשֶׁן אֶלָּא הַפָּר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ נִגְמְרָה הַכַּפָּרָה:
הלכה י׳
נִתְעָרֵב לוֹ דַּם הַפָּר בְּדַם הַשָּׂעִיר קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַהַזָּיוֹת. נוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר. וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם שָׂעִיר. נִתְעָרְבוּ בְּמַתָּנָה אַחֲרוֹנָה. נוֹתֵן אַחַת לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם שָׂעִיר:
הלכה י״א
נִתְחַלְּפוּ הַכּוֹסוֹת וְלֹא יָדַע אֵי זֶה הוּא כּוֹס דַּם הַפָּר וְאֵי זֶה הוּא כּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר נוֹתֵן מֵאֶחָד מֵהֶן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְנוֹתֵן מִן הַשֵּׁנִי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. (וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן מִן הָרִאשׁוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה). נִמְצָא מִכָּל מָקוֹם שֶׁנָּתַן מִדַּם הַפָּר וְאַחֲרָיו מִדַּם הַשָּׂעִיר:
הלכה י״ב
קִבֵּל דַּם הַפָּר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת. וְקִבֵּל דַּם הַשָּׂעִיר בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת. וְנִתְעָרְבוּ מִקְצָת הַכּוֹסוֹת. וְלֹא נוֹדַע כּוֹס דַּם הַפָּר מִכּוֹס דַּם הַשָּׂעִיר. הֲרֵי זֶה מַזֶּה כָּל הַהַזָּיוֹת כְּמִצְוָתָן מִן הַכּוֹסוֹת שֶׁלֹּא נִתְעָרְבוּ. וְשׁוֹפַךְ שְׁיָרֵי אֵלּוּ שֶׁהִזָּה מֵהֶן עַל הַיְסוֹד כַּמִּצְוָה. וְאוֹתָן הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה:
הלכה י״ג
פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל קוֹנֶה מִשֶּׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ו) (ויקרא טז יא) "פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ". הַמָּקוֹם הִפְקִיר מָמוֹנוֹ בּוֹ לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶן בּוֹ שֻׁתָּפוּת לֹא הָיוּ מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. לְפִיכָךְ אִם מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֵט הַפָּר. הַכֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵבִיא פַּר אַחֵר אֶלָּא שׁוֹחֵט אֶת שֶׁל רִאשׁוֹן. וְאֵינוֹ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ שֶׁתָּמוּת שֶׁאֵין חַטַּאת הָרַבִּים מֵתָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר וּמֵת קֹדֶם שֶׁיְּכַפֵּר בְּדָמוֹ. הַכֹּהֵן הָאַחֵר נִכְנָס בְּדָם זֶה וּמְכַפֵּר בּוֹ:
הלכה י״ד
שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים. וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין כְּשֵׁרִין. לָקַח אֶחָד מֵהֶן הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר כְּשֵׁרִים:
הלכה ט״ו
מֵת אֶחָד מֵהֶן. אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת יִקַּח זוּג לְשֵׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה וְרוֹאֶה אֵי זֶהוּ שֶׁמֵּת. אִם הָיָה שֶׁל שֵׁם אוֹמֵר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם הָיָה הַמֵּת שֶׁל עֲזָאזֵל יֹאמַר זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה:
הלכה ט״ז
פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן וְקָרְבוּ וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים. יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. וְכֵן אִם נִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים קֹדֶם שֶׁיִּקָּרְבוּ אֵלּוּ יִקָּרְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וְיִרְעוּ הַשְּׁנִיִּים עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה:
הלכה י״ז
הַמּוּם פּוֹסֵל בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֲפִלּוּ מוּם עוֹבֵר. וְכֵן אִם נַעֲשָׂה מְחֻסַּר זְמַן נִפְסָל. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ לְחוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁדְּחִיָּתוֹ לַעֲזָאזֵל הִיא שְׁחִיטָתוֹ:
הלכה י״ח
הָיָה טְרֵפָה פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז י) "יָעֳמַד חַי":
הלכה י״ט
חָלָה הַשָּׂעִיר וְאֵין יָכוֹל לְהַלֵּךְ מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:
הלכה כ׳
חָלָה הַמְשַׁלֵּחַ הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר:
הלכה כ״א
נִטְמָא הַמְשַׁלֵּחַ הֲרֵי זֶה נִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ וְנוֹטְלוֹ וְיוֹצֵא. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז כא) "בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה". בְּיַד זֶה שֶׁהוּכַן אֲפִלּוּ נִטְמָא:
הלכה כ״ב
דְּחָפוֹ וְנָפַל הַשָּׂעִיר וְלֹא מֵת. יֵרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּמִיתוֹ. וְאֵיבְרֵי שָׂעִיר זֶה מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה:
הלכה כ״ג
נִפְחֲתָה תִּקְרָה שֶׁל הֵיכָל לֹא הָיָה מַזֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יז) "בְּאֹהֶל מוֹעֵד":
הלכה כ״ד
מִזְבֵּחַ שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ בַּקְּטֹרֶת לֹא יַזֶּה עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ז) "מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים":
הלכה כ״ה
חִסֵּר מִן הַקְּטֹרֶת אֶחָד מִסַּמָּנֶיהָ אוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן חַיָּב מִיתָה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז ב) "וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת". וְכֵן חַיָּב מִיתָה עַל בִּיאָתוֹ בְּלֹא מִצְוָה. לְפִיכָךְ אִם שָׁגַג בְּבִיאָה וְהֵזִיד בִּקְטֹרֶת. אוֹ שֶׁנִּכְנַס בִּקְטֹרֶת שְׁלֵמָה עִם הַחֲסֵרָה חַיָּב מִיתָה:
הלכה כ״ו
הִקְטִיר מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים כְּזַיִת בַּהֵיכָל חַיָּב מִיתָה:
הלכה כ״ז
חֲפִינַת הַקְּטֹרֶת עֲבוֹדָה. וְהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. וְכֵן חֲתִיַּת הַגֶּחָלִים לַקְּטֹרֶת נִפְסֶלֶת בְּמַחְשָׁבָה. שֶׁמַּכְשִׁירֵי קָרְבָּן כְּקָרְבָּן:
הלכה כ״ח
חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו אוֹ מִן הַצְּדָדִין אוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה אוֹ שֶׁחָפַן בְּיָדוֹ זוֹ וּבְיָדוֹ זוֹ וְקָרַב זוֹ לָזוֹ. אוֹ שֶׁנִּתְפַּזְּרָה קְטֹרֶת מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ וַאֲסָפָהּ. אוֹ שֶׁחָפַן חֲבֵרוֹ וְנָתַן לְחָפְנָיו. אוֹ שֶׁחָפַן וּמֵת וְנִכְנַס שֵׁנִי בְּמַה שֶּׁחָפַן רִאשׁוֹן. כָּל אֵלּוּ סָפֵק וְלֹא יַקְטִיר וְאִם הִקְטִיר הֻרְצָה:

על הפרק הזה

רמב"ם הלכות עבודת יום הכפורים ה׳, מתוך הלכות עבודת יום הכפורים שבספר עבודה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל